Page 196 - SHOSH
P. 196

‫‪  ‬‬       ‫˜ˆ‪ | ‬הרהור‬

‫האמיתי‪ ,‬כיון שסו"ס כך הוא האמת שרק אחד הוא בעלה‪,‬‬
‫וממה נפשך הנדר מופר‪ ,‬משא"כ הכא הרי שניהם יכולים‬

                             ‫ליבמה והוא חסרון באישות‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫‪ ‰‰Â‬ראיתי בספרי פ' מטות אות ל"א וז"ל אלה החוקים‬

‫אשר צוה ה' את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו‪ ,‬מקיש‬
  ‫את האב לבעל ואת הבעל לאב בכל מדות שאמרנו עיי"ש‪.‬‬

‫‪ Î"‡Â‬רציתי לומר דעל הצד דבספק מי הבעל שניהם‬

‫אינם יכולים להפר אפי' ביחד‪ ,‬ה"ה בספק בתו כגון ספק בת‬
‫תשעה לראשון או שבעה לאחרון שניהם אינם יכולים להפר‬

                                                  ‫לה אפילו ביחד‪.‬‬

              ‫‪‬‬

                     ‫‪J  w‬‬

‫‡‪ ‡˙È‬בגמ' שבת ]דף קי"ג ע"ב[ "ודבר דבר"‪ ,‬שלא יהא‬

 ‫דיבורך של שבת כדבורך של חול‪ ,‬דבור אסור‪ ,‬הרהור מותר‪.‬‬

‫‪ È˙ȇ‬שם במהר"ץ חיות שכתב וז"ל עיין שו"ת שאגת‬

‫ארי' סימן ו' דהקשה לשיטת הרמב"ם דפסק דהן לגבי קריאת‬
‫שמע והן לגבי תפילה קיי"ל דאפי' לא הוציא בשפתיו יצא‪,‬‬
‫משום דהרהור כדבור דמי‪ ,‬ואיך פסק בפרק כ"ד מהל' שבת‬

                             ‫כסוגיא דכאן דהרהור מותר‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫‪ „"ÚÏÂ‬רציתי לתרץ דברי הרמב"ם ע"פ כלל הידוע דרק‬

‫מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ולא מחשבה רעה ודו"ק‪.‬‬

                              ‫‪‬‬
   191   192   193   194   195   196   197   198   199   200   201