Page 146 - 1322
P. 146
| 146דריה שועלי
"סגור ",אמרה מזי" ,ותזכרו ,אם אני רואה שלא התקשרו
מהמספרה — אז תילי ,את מתקשרת כאילו מהמספרה .איפה
האוברול שליחים?"
***
מזי הגיעה למשרדים של יואל מימון מעל לקניון רמת אביב בחמישה
לעשר בבוקר ,לבושה אוברול כתום של חברת שליחויות ,הקסדה עדיין
על הראש והאוזנייה מחוברת .שלוש צעירות מתוקתקות בתחילת
שנות העשרים שלהן איישו אזור קבלה גדול ונראו עסוקות .ברונטית
עם פתיחת תלתלים וברונטית עם החלקה היו בטלפון .השלישית,
בבלונד־דבש מהונדס למופת וחלק באופן טבעי ,הקלידה מסמך .מזי
הורידה את הקסדה ודיברה לאוזנייה בקול רם" ,הגעתי ",ואז לבחורה
המקלידה" ,זה המשרד של יואל מימן?"
"מימון ",תיקנה אותה הבלונד־דבש.
"זה לא מימן ,זה מימון ",אמרה מזי לאוזנייה" ,מה אני צריכה
לאסוף?" ואז לבחורה" ,אני צריכה לאסוף חוזה חתום למשרד עורכי
דין מיתר".
דבש נראתה מהססת" .תני לי לבדוק ",היא אמרה .היא הקלידה
משהו ,ואז הסתובבה לשתי האחרות שהיו בטלפונים ,וסימנה להן
שהיא צריכה לשאול משהו .הפתיחת תלתלים סימנה שלא עכשיו
וההחלקה סימנה שתחכה רגע.
"זה ייקח עוד כמה דקות .את רוצה לחכות באזור ההמתנה?"
"לא תודה בובה ,סבבה לי כאן ",ואז לאוזנייה" ,אני אתקשר עוד
רגע .הם מחפשים".
היא הוציאה בקבוק מים ושתתה" .חם בחוץ ",היא אמרה לבחורה
שלא יכלה להתעניין פחות בהבחנות מזג האוויר של השליחה המיוזעת.
הטלפון בקבלה צילצל בדיוק בזמן ,עשר דקות אחרי שיסמין היתה
אמורה להגיע למספרה .מזי העמידה פנים שהיא שקועה בקנדי קראש
בזמן שבלונד־דבש ענתה לטלפון.
