Page 379 - zman
P. 379
הזמן שחלף בינתיים | 379
"סנטה יודע שעמוק בלב ,כל אחד מאיתנו הוא ילד ,ג'ייני ",אמרה
קאדי וג'ייני הפנתה אליה מבט מופתע" .הוא תמיד משאיר משהו
מיוחד תחת העץ לכל אחד".
ג'ייני החזירה את מבטה אל אביה" .אנחנו יכולים לבוא לכאן כל
שנה?"
עיניה של קאדי ננעצו בקורט.
פניו של קורט ,שכל תשומת ליבו הייתה נתונה לבתו ,התרככו
עד כדי כך ,שבפעם הראשונה (חוץ מאשר כשראתה את ג'ורג' קלוני
בבכורה של אי.אר) ,עלו בקאת' ספקות באשר למחויבות שלה לפאט.
"אל תחשבי על זה אפילו ",לחש פאט באוזנה .היא הסתובבה
וחייכה אליו.
הוא גלגל עיניים לעבר התקרה.
"מה דעתך שניתן לקאדי להוריד את המעיל שלך ואת תשבי כאן
עם כולם ועם מידנייט לכמה דקות? אני רוצה לדבר קצת עם האחים
של קאדי ",אמר לה קורט.
"אוי שיט ",מלמל דאלי מאחורי קאת'.
קורט הביט לעברם" .אפשר לקבל דקה ,בחורים?"
"בטח ",אמר פאט מייד והתקדם לעבר המתלה בכניסה שעליו
נערמו מעילים ,כפפות ,כובעים ועל הרצפה לרגליו הייתה ערבוביה
של מגפיים.
"כמובן ",אמר דאלי.
מייק לא אמר דבר ,רק ניגש אל המעיל שלו.
קאדי הביטה בקורט במבט שואל.
"הכול טוב ",מלמל ונגע במותנה ביד עטויה כפפה לפני שפנה
לעבר הדלת.
הגברים יצאו דרכה.
קאת' ראתה את ג'ייני מביטה באביה יוצא.
היא החלה לפתוח את פיה ,אבל קאדי הקדימה אותה.
"או.קיי ,התפלשת בשלג עם מידנייט ,בואי נחמם אותך .רוצה קצת
סיידר חם? או שוקו? או שאולי את רעבה? איזה חטיף לפני הארוחה?"
"יש לך פאי צפת?" שאלה ג'ייני.
קאדי הביטה בה.
