Page 118 - VOL-2
P. 118
ספר חפץ חיים
הלכות איסורי לשון הרע
כלל ג -הלכה ד
ּ ִכּוֵן הַ ְמסַּפֵר הַּז ֶהִ ּ ,בכְלַל לָׁשֹון הָָרע הּוא .וְיֹו ֵתר ִמּז ֶהֶ ׁ ,שאֲ ִפּלּו
ִאם ּבְִדבְֵרי ִסּפּורֹו ֹלא הָי ָה (ד) ׁשּום ִענְי ַן ּגְנַאי ּכְלָלַ ,רק
ׁ ֶשעַל יְֵדי ּדְבָָריו נִסְּבַב ָרעָה אֹו ּגְנּות לַחֲבֵרֹו ,וְהַ ְמסַּפֵר הַּז ֶה
נִ ְתּכַּוֵן לָז ֶה ּבְַרּמָאּותֹוּ ,גַם ז ֶה ּ ִבכְלַל לָׁשֹון הָָרע הּוא ,וְדָבָר
ז ֶה נְִקָרא ּבְ ִפי חֲז ַ"ל ּבְׁ ֵשם לָׁשֹון הָָרע ּבְ ִצנְעָא.
באר מים חיים
(ג) אינו מבאר .זה נלמד ממעשה שהובא בירושלמי
פרק א' דפאה הלכה א' כי חבורה אחת היה להן יום
אחד לילך לקיבוץ אנגריא ,והיה שם אחד נקרא
בר חובץ ,ונשתמט ולא עלה עמהם לאנגריא,
ואמרו זה לזה מה נאכל היום ,והשיב אחד ,חובצא,
הוא מין ממיני עדשים שהיה אז נקרא כך ,ומתוך
כך נזכרו הנוגשים ואמרו ייתי בר חובץ גם הוא
לעבודת האנגריא ,ואמר ר' יוחנן זה אמר לה"ר
בצינעא ,הרי דאף שלא זכר שמו בפירוש ,וגם לא
דיבר עליו את עצם הענין שהיה במחשבתו עליו
מה שהוא נשתמט מזה ,רק זכר שם המאכל וממילא
נזכר שמו .ועל אחת כמה וכמה בענינינו שמספר
את עצם המעשה עליו שבכלל לשון הרע הוא.
ואין לומר דהתם משום שנסבב לו היזק בממון כי
שם מלשין אין להטיל עליו עבור זה דאין זה בכלל
אחוי אתיבנא דחבריה וכדמוכח בירושלמי דלא אמר
עליו ר' יוחנן רק דהוא בכלל לשון הרע ,ולענין
לשון הרע הלא כבר ידוע הוא מה שכתב הרמב"ם
108
volume 2
