Page 214 - VOL-2
P. 214
ספר חפץ חיים
הלכות איסורי לשון הרע
כלל ד -הלכה ח
וְאַף ִלְרׁ ֹשם אֶת ּגְנּותֹו ּבְסֵפֶר הַּזִכְרֹונֹות לְדֹור ּדֹוִרים .וְ ִאם
הֵׁ ִשיב ּ ְתׁשּובָה ּבַאֲמַ ְתלָאֹותֶ ׁ ,שּ ָתלּוי לְ ִפי ּדָבָר הַּמָסּור לַּלֵב,
ּדִינֹו ּכְָךִ ,אם אָנּו ְמ ִבינִים ׁ ֶשהַּ ְתׁשּובָה זֹו אֵינֶּנָה אֱמֶת ַרק
לְהֹו ִציא ִמּדַ ְעּ ֵתנּו ,אֵין אָנּו צְִרי ִכין לְהַאֲ ִמינֹו (לה) ּומֻּ ָתר
לְסַּפֵר ּ ִבגְנּותֹו וְאַף ִלְרׁ ֹשם ּכַּנַ"ל ,אֲבָל ִאם הַּדָבָר סָפֵק,
אָסּור לְסַּפֵר ּ ִבגְנּותֹו.
באר מים חיים
(לג) אומרים לאדם .משום דלכאורה קשה מאד
על מה שהשרשנו בכמה מקומות בשם הראשונים
דלשון הרע שבין אדם למקום אסור אפילו על
אמת ,ממה שאמרו ביומא (ל"ח ע"א) במשנה ואלו
לגנאי וכו' על הראשונים נאמר זצ"ל ועל אלו אמר
ושם רשעים ירקב הרי דמצוה לגנות הרשעים עבור
פעולותיהן הרעות ושם לא היה לאו גמור או עשה
גמורה וכל שכן בהנ"ל סעיף ב' ג' וד' דמותר .על
זה נשיב,
באמת דזה אינו דומה כלל לענינינו .דטעם האיסור
הוא משום שני דברים .א) אפשר דלא ידע את
חומר איסורו של דבר זה שעשה .ב) אפילו אם אנו
יודעים שידע שהוא אסור מן התורה אולי גבר יצרו
עליו בשעת מעשה ועתה אפשר לבו מר לו על זה.
לא כן הוא בדבר הנ"ל כי בודאי היו מודיעים להם
חכמים שהיא עבירה במה שלא רצו ללמד לאחרים
שממעטים על ידי זה כבוד שמים וכמו דאיתא
204
volume 2
