Page 32 - 26316
P. 32

‫‪ 32‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

                        ‫ִל ְנ ֹצר ָאְרח ֹות ִמׁ ְש ָּפט ְו ֶדֶר ְך ֲח ִסי ָדיו ִיׁ ְש ֹמר‬

‫אלוהים יודע לשמור על בני האדם‪ ,‬ושומר על כל המאמינים בו‪ ,‬אם‬
‫הם בני אברהם ואם בניו של ישמעאל‪ .‬זה מוסר ההשכל של שלמה‬
‫המלך על מה שאמר אברהם בצוואתו בעניין העברת הברכה מעשיו‬
‫ליעקב‪ :‬משפט הצדק היה לתת את הבכורה לעשיו‪ ,‬אך שלמה מעביר‬
‫מסר כי צריך לנצור אורחות משפט‪ ,‬כלומר לגנוז את החוקים‪ ,‬ולא‬

                   ‫להשתמש בצדק המשפטי אלא במצוות האלוהים‪.‬‬
‫ודרך חסידיו ישמור — וכך יאפשר לחסידים לשמור על אורחות‬

                                   ‫חייהם למרות האי־צדק המשפטי‪.‬‬

                   ‫ָאז ָּת ִבין ֶצ ֶדק ּו ִמׁ ְש ָּפט ּו ֵמיׁ ָשִרים ָּכל ַמ ְע ַּגל ט ֹוב‬

‫רק כך‪ ,‬באמצעות האירועים שהחיים צופנים לך בעתיד‪ ,‬תבין את‬
‫ההבדל בין הצדק ובין המשפט‪ .‬בל נשכח כי יצחק היה בן שלושים‬
‫ושבע בעת העקדה‪ ,‬וכבר צבר די ניסיון חיים כדי להבין את הוראותיו‬

                                              ‫של אברהם ואת חזונו‪.‬‬

                       ‫ִּכי ָתב ֹוא ָח ְכ ָמה ְב ִל ֶּב ָך ְו ַד ַעת ְל ַנ ְפׁ ְש ָך ִי ְנ ָעם‬

‫החוכמה היא אלוהית והדעת — אנושית‪ .‬ולכן החוכמה — מקומה בלב‪,‬‬
‫ורק יחידי סגולה יכולים להעמיק ולדעת מה צופן הלב‪ ,‬ולעומתה‬

                          ‫הדעת משרה נועם ונעימות על האוחז בה‪.‬‬
      ‫לנפשך ינעם — יעזור לך לנפוש מחיבוטי המצפון שעברת‪.‬‬

                            ‫ְמ ִז ָּמה ִּתׁ ְש ֹמר ָע ֶלי ָך ְּתב ּו ָנה ִת ְנ ְצֶר ָּכה‬

‫המשך דברי אברהם ליצחק‪ :‬מזימה תשמור עליך — החוכמה האלוהית‬
‫תשמור עליך גם מפני זימה‪ ,‬רמז לרבקה שהוצגה בפני אבימלך כאילו‬
‫היא אחותו של יצחק ולא אשתו‪ ,‬וכמעט נעשה בה מעשה זימה‪.‬‬
‫החוכמה האנושית במקרה זה כשלה לחלוטין! ואותה זימה‪ ,‬שתינצל‬
‫ממנה‪ ,‬מובאת מפיו של אבימלך שאמר‪ַ :‬מה ּזֹאת ָע ִ ׂשי ָת ָּלנ ּו? ִּכ ְמ ַעט‬

                                          ‫ׁ ָש ַכב ַא ַחד ָה ָעם ֶאת ִאׁ ְש ֶּת ָך!‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37