Page 39 - 26316
P. 39

‫ג קרפ | ‪39‬‬

                    ‫ַּכ ֵּבד ֶאת ְיהָוה ֵמה ֹו ֶנ ָך ּו ֵמֵראׁ ִשית ָּכל ְּתב ּו ָא ֶת ָך‬

‫תרח קורא אחריו בניסיון נואש‪ :‬למרות הכול הקדש לה' חלק מכספך‬
‫"ומראשית כל תבואתך"‪ ,‬והבא מעשר תקרובת לאלילים‪ ,‬אלוהי אביך‪.‬‬

                      ‫ְו ִי ָּמ ְלא ּו ֲא ָס ֶמי ָך ָ ׂש ָבע ְו ִתיר ֹוׁש ְי ָק ֶבי ָך ִי ְפרֹצ ּו‬

‫אם כך תעשה‪ ,‬אני משלח אותך מפה עם ברכה! ואכן‪ ,‬מרמז לברכה‬
‫שקיבל בסופו של דבר נינו של תרח‪ ,‬יעקב‪ ,‬שעליו נאמר בבראשית‪:‬‬

    ‫ּו ָפַר ְצ ָּת ָי ָּמה ָו ֵק ְד ָמה ְו ָצפֹ ָנה ָו ֶנ ְג ָּבה ְו ִנ ְבֲרכ ּו ְב ָך ָּכל ִמׁ ְש ְּפחֹת ָה ֲא ָד ָמה‪.‬‬

                   ‫מ ּו ַסר ְיהָוה ְּב ִני ַאל ִּת ְמ ָאס ְו ַאל ָּת ֹקץ ְּבת ֹו ַכ ְח ּת ֹו‬

‫כאן מביא שלמה המלך את מוסר ההשכל שלו המסכם את הדיאלוג‪.‬‬
‫מוסר ה' בני אל תמאס — זוהי פרפרזה על‪ :‬שמע בני מוסר אביך ואל‬
‫תיטוש תורת אמך‪ .‬ומכיוון שאביך הוא הקב"ה‪ ,‬עליך לציית לו כשם‬

             ‫שהיית מציית לאביך בשר ודם‪ ,‬שיכול לייסרך בשוטים‪.‬‬
‫ואל תקוץ בתוכחתו — ואל תביא על עצמך קץ כפי שהזהירך‬

                                                           ‫בתוכחתו‪.‬‬

                 ‫ִּכי ֶאת ֲאׁ ֶשר ֶי ֱא ַהב ְיהָוה י ֹו ִכי ַח ּו ְכ ָאב ֶאת ֵּבן ִיְר ֶצה‬

‫וכאב את בן ירצה — שלמה מזכיר לקורא את הדיאלוג שבו תרח‬
‫מתפייס עם אברהם‪ .‬ה' מייסר רק את אהוביו‪ ,‬וכמו אב כלפי בנו‪,‬‬
‫בסופו של דבר מרצה אותו ומפייסו‪ .‬ומדוע כתב "וכאב" ולא "וכמו‬
‫אב"? כדי שיראו עינינו את המילה "כאב"‪ ,‬שלבו ָּכאב ְּכאב בייסרו את‬
‫בנו‪ .‬ללמדנו כי קשה היתה פרידתו של תרח מאברהם כפרידתו של‬

   ‫אברהם מיצחק‪ .‬כשאמר לו הקב"ה‪ ,‬קח נא את בנך את יחידך וכו'‪.‬‬

                      ‫ַאׁ ְשֵרי ָא ָדם ָמ ָצא ָח ְכ ָמה ְו ָא ָדם ָי ִפיק ְּתב ּו ָנה‬

                                                ‫מצא חוכמה — בלבו‪.‬‬
           ‫ומפיק תבונה — מפיו‪ .‬שפיו של החכם מפיק מרגליות‪.‬‬
‫במילה "אשרי" קושר אותנו שלמה אל אביו‪ ,‬דוד המלך‪ ,‬משורר‬
‫ספר תהלים‪ ,‬שפתח את דברי שירתו במילים‪ַ :‬אׁ ְשֵרי ָה ִאיׁש ֲאׁ ֶשר לֹא‬
   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44