Page 33 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 33
ניב שפתים yמאמר פתיחה לספר "ניב שפתים" ה 2
ומהשתא סבירא ליה ,דמה שנאמר בדברי רבינו המהרח"ו זי"ע דמקרה המלכים לא אירע במחצב
הספירות כי שם אינו הגיע הפגם ,ר"ל במחצב הספירות דכללות ,ואכן אף רבינו הרש"ש זי"ע יודה
לו בזה.
ומאי דאמר מר דמקרה המלכים אירע גם במחצב הספירות ,היינו במחצב הספירות דפרטות
כל אחד מן השלושה מחצבים הכוללים ,שהמה מחצב הנשמות המלכים והחושך.
ונמצא דמרן הרש"ש זי"ע ורבינו המהרח"ו זי"ע ,מר אמר חדא ומר אחד חדא ולא פליגי ,דתרוויהו
מודו דהכוונות אינם פועלים במחצב הספירות דכללות ,כי אם דייקא בשאר המחצבים.
ויובן דעיקר הכוונות ובפרט פנימיות התורה עיקרה במחצב הנשמות דייקא ,ומכיון שכך לכל אחד
מדעת רבותינו המקובלים זי"ע ,ישנו מקום המיוחד ליו על פי שורשו ב"סיטרא דימינא" או "בסטרא
דשמאלא" ,ובמקום הקו האמצעי מתייחדים כולם באחדות אחת פשוטה.
וממילא דע שאילו הכוונות היו עולים ל"מחצב הספירות" ,שוב לא היה מקום "להכיל" שתי דעות
הסותרות לכאורה זו את זו ,דבמחצב הספירות הכול מגיע למקום אחד בלבד.
לא כן כאשר עולים ל"מחצב הנשמות" ,המראה על דרך של כל אחד מרבותינו המקובלים זי"ע
ורבותינו בעלי החסידות זי"ע אליבא דא"ק ואבי"ע לפי שורש נשמתו.
ותיכף כאשר האדם התחתון מבקש לנהוג וליישר מעשיו בדרך עבודת ה' בדרך אחד מרבותינו
הקדושים ,אזי מיד נכלל ומתקשר בא"ק ואבי"ע דשורש נשמת מחצב הצדיק אליו מתקשר.
ולשם עולים המ"ן ,ומשם נמשכים המ"ד ,ופרצופי המחצב ההוא הם הנתקנים ומזדווגים.
ותבין מכך כלל שאנו עוסקים בתורת הנסתר בכל "צדדי המחלוקת" ו"דרכי העבודה" השונים של
רבותינו המקובלים זי"ע מעיקרא לא איפלגו בגוף הדבר ,שהלא בעצם פנימיות התורה אין מחלוקת
בעצם שרשי הענינים ,כי אם באופן השגת והלבשת עצם שורש "המראה המופשט" מכל ציור
ותמונה ,ורק בהא הוא דאיפלגו רבנן -כיצד הוא האופן הראוי והנכון להלביש ההשגה בציור הכוונה
להלכה למעשה.
מיהו בעצם הענין בשורשו ,כולם לדבר אחד מתכוונים.
ובכך תבין הכלל והיסוד המנחה "אלו ואלו דברי אלקים חיים" ,אשר הינו התשתית לספר "ניב
שפתיים -דרכי העבודה -אלו ואלו דברי אלקים חיים".
ביתר ביאור ,בראשו של האדם ישנם ג' מיני מוחין בראשו -חכמה בינה ודעת ,שכל אחד מן "המוחין",
פועל וחושב בדרך אחרת ושונה מחברו.
"מוח החכמה" כנגד בצד ימין של הראש.
"מוח הבינה" כנגד צד שמאל של הראש.
"מוח הדעת" באמצע בין מוח החכמה ומוח הבינה.
מוח החכמה שכנגד "מוח ימין" שבראשו של האדם ,רואה את "הפרצוף" ,ר"ל את הכלל
שלם ,שכל ענינו הינו "לייחד" ,וממילא אינו יכול "לתפוס" תחושת פירוד ,הבאה לידי ביטוי
ב"ריבוי כלים".
