Page 75 - 27122
P. 75

‫המדריך לרצח לילדות טובות ‪|75‬‬

‫פיפ נתקפה עצב שלא ניתן להביע במילים‪ ,‬שטיפס בגרונה‬
                                                              ‫החנוק‪.‬‬

                                 ‫"מה אתה רוצה לעשות לנצח?"‬
               ‫הוא משך בכתפיו‪" .‬פעם רציתי להיות עורך דין‪".‬‬
‫"פעם?" היא דחקה בו קלות‪" .‬אני חושבת שתוכל להיות עורך דין‬

                                                            ‫מעולה‪".‬‬
‫"הממ‪ ,‬לא כשכל הציונים שלי כל כך נמוכים שאפשר לקרוא להם‬

                                                             ‫ננסים‪".‬‬
‫הוא כאילו התבדח‪ ,‬אבל היא ידעה שזאת לא בדיחה‪ .‬שניהם‬
‫ידעו כמה נורא היה לראווי בבית הספר אחרי שאנדי וסאל מתו‪ .‬פיפ‬
‫גם היתה עדה לחלק ממעשי הבריונות‪ .‬איך כתבו לו על הארונית‬
‫באותיות אדומות מטפטפות‪ :‬התפוח לא נופל רחוק מהאח‪ .‬והבוקר‬
‫המושלג ההוא‪ ,‬כששמונה נערים מבוגרים יותר הצמידו אותו לאדמה‬
‫ושפכו לו על הראש ארבעה פחי זבל מלאים‪ .‬היא בחיים לא תשכח את‬

                 ‫ההבעה בפניו של ראווי בן השש־עשרה‪ .‬בחיים לא‪.‬‬
‫בשלב הזה‪ ,‬בבהירות של שלולית שלג נמס שמצטברת לה בבטן‪,‬‬

                                       ‫קלטה פיפ איפה הם נמצאים‪.‬‬
‫"אוי אלוהים‪ ",‬היא התנשפה וכיסתה על פניה בידיה‪" .‬אני כל‬
‫כך מצטערת‪ ,‬לא חשבתי על זה בכלל‪ .‬לגמרי שכחתי שזה היער שבו‬

                                                   ‫מצאו את סאל —"‬
‫"זה בסדר‪ ",‬הוא קטע אותה‪" .‬באמת‪ .‬זאת לא אשמתך שזה היער‬
‫מול הבית שלך‪ .‬וחוץ מזה‪ ,‬אין בקילטון מקום שלא מזכיר לי אותו‪".‬‬
‫פיפ צפתה זמן מה בבארני שומט מקל לרגליו של ראווי‪ ,‬ובראווי‬
‫מרים את זרועו וכאילו משליך אותו‪ ,‬והכלב מתרוצץ קדימה ואחורה‬

                                                  ‫עד שוויתר לבסוף‪.‬‬
‫הם שתקו זמן מה‪ .‬אבל לא שתיקה מביכה‪ .‬היא היתה טעונה‬
‫בשרידי הדברים שהירהרו בהם כל אחד לעצמו‪ .‬והתברר שהמחשבות‬

                                 ‫של שניהם שוטטו אל אותה נקודה‪.‬‬
‫"לא הייתי בטוח לגבייך כשדפקת על הדלת שלי בפעם הראשונה‪",‬‬

  ‫אמר ראווי‪" .‬אבל את באמת חושבת שסאל לא עשה את זה‪ ,‬נכון?"‬
   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80