Page 549 - untitled

‫תקכז‬ ‫סימ קמז מנהגי החפה‬

‫‪© .ã‬השּׁוֹ §שׁ ¦בי¦נים ©מ §ל ¦בּי ¦שׁים ‪¤‬את ‪¤‬ה ¨ח ¨תן §בּ ¦קי §טל‪§ ,5‬כּ‪¥‬די ‪¤‬שׁ¦י §זכּ‪Ÿ‬ר ‪¤‬את יוֹם ©ה ¦מּי ¨תה §ו¦י §תעוֹ‪¥‬רר‬

‫¦בּ §תשׁוּ ¨בה‪© .‬גּם נוֹ‪£‬ה ¦גין ¨ל ‪¥‬תת ‪¥‬א ‪¤‬פר §בּר‪Ÿ‬אשׁ ‪¤‬ה ¨ח ¨תן ¦בּ §מקוֹם ‪£‬ה¨נ ©חת ©ה §תּ ¦פ ¦לּין‪§) 6‬ו©עיּ‪¥‬ן §ל‪¥‬עיל ¦סי ¨מן‬

‫קכו ¨ס ¦עיף ב(‪© .‬גּם נוֹ‪£‬ה ¦גין ‪¤‬שׁ ¨ה ¨אבוֹת §ו ©ה §קּרוֹ ¦בים ©א§נ ‪¥‬שׁי צוּ¨רה §מ ¨ב§ר ¦כים ‪¤‬את ‪¤‬ה ¨ח ¨תן §ו ‪¤‬את ©ה ©כּ ¨לה‬
‫וּ ¦מ §ת ©פּ §לּ ¦לים ‪£‬ע ‪¥‬לי ‪¤‬הם‪¤ ,‬שׁ¦זּוּוּ¨גם י©‪£‬על‪¤‬ה ¨י ‪¤‬פה‪.‬‬

‫פסקי ספר‬

‫קידושי ספק‪ .‬והרב צרי לברר שהעדי‬ ‫‪ .(bx ,a mler‬המנהג שהמבר הגפ מבר‬
‫לא קרובי משפחתית אחד לשני‪ ,‬ולא‬ ‫ג ברכת אשר קדשנו במצוותיו וציונו על‬
‫לחת ולכלה‪ .‬וכ יראה הרב שהעדי‬
‫יראי ה' ולא מחללי שבת או מגלחי‬ ‫העריות וכו'‪.‬‬

‫בתער‪.‬‬ ‫וצרי לבקש מהקהל לעמוד בעת‬
‫הברכות‪mr xne` ldwd lky bdpnd aeh `le) .‬‬
‫הכלה תסיר הכפפות לפני נתינת הטבעת‬
‫לידה )‪ .(b ,i ,d xne` riai‬א נת לה הטבעת‬ ‫‪riai) (.'mlerd jln epiwel`' mx lewa jxand‬‬
‫לפני אמירת הרי את מקודשת וכו'‪ ,‬יחזור‬
‫ויקח הטבעת ויקדש אותה שוב‪ .‬וי"א‬ ‫`‪ .(g ,e xne‬המנהג לפרוס טלית מעל ראש‬
‫שיקדשנה בטבעת אחרת‪ .‬והרב יראה‬ ‫החת והכלה בעת החופה‪ .‬ויש נוהגי‬
‫קוד הקידושי הטבעת לעדי ‪ ,‬וישאל‬ ‫לקנות לחת טלית חדשה‪ ,‬והחת מבר‬
‫את העדי א הטבעת שוה פרוטה‪ .‬וטוב‬ ‫עליה שהחיינו‪ .‬ולוקחי הטלית ופורסי‬
‫לקחת טבעת מכס ‪ ,‬ויש מקפידי שתהיה‬
‫מעל החת והכלה‪.‬‬
‫מרובעת וחללה עגול‪.‬‬
‫צרי שיהיו י' אנשי בשעת אמירת שבע‬
‫החת ית הטבעת ביד ימי ‪ ,‬לאצבע או‬ ‫ברכות‪ ,‬ונכו שלא ישא אשה א אי ש‬
‫לאמה של יד ימי של הכלה‪ ,‬וא נת‬ ‫י' אנשי ‪ .(` ,e ,a xne` riai) .‬וא יצאו חלק‬
‫מהי' יכול להמשי ולבר א נשארו רוב‬
‫באצבע אחרת לא מעכב‪.‬‬
‫י' )‪.(ex ,a mler zekild‬‬
‫וחייב לומר הרי את מקודשת 'לי' וכו'‪.‬‬
‫וא דילג תיבת 'לי'‪ ,‬יחזור ויאמר כל‬ ‫אחר שבר הרב ברכת האירוסי ‪ ,‬יטע‬
‫הנוסח‪ .‬וצרי שיבינו החת והכלה‬ ‫הרב מהיי ‪ ,‬שברכת האירוסי טעונה כוס‬
‫משמעות הדברי ‪ .‬וא לא אמר 'לי' כיו‬ ‫)‪ .(cx ,a mler zekild‬וית אח"כ לחת‬
‫שעסוקי באותו עני ‪ ,‬מקודשת‪ ,‬א ראוי‬ ‫לטעו ‪ ,‬ולאחר הטעימה יחזיר את הכוס‬
‫שהחת יאמר את הנוסח מילה במילה‪.‬‬ ‫לרב‪ ,‬והוא יעביר לא הכלה כדי שתת‬
‫לכלה לטעו מהכוס‪ ,‬ואז ית החת את‬
‫)‪.(e ,e xne` riai‬‬ ‫הטבעת לכלה בנוכחות עדי שיראו‬
‫הנתינה )‪ (wegxn ecnri `le‬ויאמר לה 'הרי‬
‫וא לא אמר בדיעבד 'כדת משה‬ ‫את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה‬
‫וישראל'‪ ,‬בדיעבד יצא‪.(d ,a xne` riai) .‬‬
‫וישראל'‪.‬‬
‫אחר כ לוקח החת טלית ומבר עליה‬
‫שהחיינו‪ .‬ופורסי הטלית מעל החת‬ ‫ויש להקפיד שהחת יאמר‪" ,‬הרי את‬
‫והכלה‪ .‬וקוראי את הכתובה‪ .‬ונפו היו‬ ‫מקודשת לי" קוד נתינת הטבעת מהחת‬
‫שמדלגי על קריאת הטופס הקבוע‪ ,‬ואחר‬
‫שקרא כנכסי צא ברזל מדלג ל'וקנינא‬ ‫לכלה ולא אחריה‪.(b ,d ,a xne` riai) .‬‬
‫מיניה'‪ .‬וצרי להסביר לחת מה חיובי‬
‫הכתובה‪ .‬ומנהגנו שג החת חות‬ ‫העדי צריכי לראות את כל מהל‬
‫בכתובה וג העדי חותמי את שמ‬ ‫הקידושי ואת נתינת הטבעת‪ ,‬ולשמוע‬
‫כשמקדש אותה‪ .‬ולכתחילה יש לגלות פני‬
‫הכלה‪ .‬וצריכי העדי להיות אחד ליד‬
‫השני ששניה יראו כאחד הקידושי ‪ .‬כי‬
‫א לא ראו זה את זה יש אומרי שזה‬