Page 101 - Step and repeat document 1

‫פרצוף של צועני‬

‫והקשוחים מהמושבים ומהמושבות‪ ,‬מהמשפחות‬
‫המיוחסות‪ ,‬מתנשאים‪ .‬בנים של החלוצים שעלו בעלייה‬
‫השנייה‪ ,‬שהיו כמעט בני אלים‪ ,‬מודעים לערך עצמם‬
‫ונחשבים לנפילים‪ ,‬לחולמים‪ ,‬אבל חלקם היו הוזים‬
‫ואפילו די מטורפים‪ ,‬וגם עסקנים ותככנים ורכושנים‬
‫שהסתכסכו לא פעם‪ ,‬גם עם המשפחות שלהם‪ ,‬על‬
‫ְמשקים‪ ,‬אחוזות‪ .‬אינטריגות‪ ,‬ריבים אלימים וסודיים‪,‬‬
‫ואולי גם רצח? בדמיונו אלוני חושב על משפחת‬
‫"מלוכה" מושבית ומיוחסת כזאת‪ ,‬וכבר יש לו שם‬

‫למשפחה המשוגעת הזאת — משפחת בלנק‪.‬‬
‫ב־‪ 1968‬מתחילות שבע שנים טובות‪ ,‬ולאלוני יש קצת‬
‫שקט ואפילו שמחת חיים מפתיעה‪ ,‬ואפשר לומר בזהירות‬
‫שהוא כמעט נרגע‪ .‬נדלקת לו להבת התאהבות חדשה‬

‫שלא תכבה אחרי שבוע‪ ,‬והוא כותב שלושה מחזות‪.‬‬
‫אדית‪ ,‬החברה החדשה שלו‪ ,‬מקשיבה לתקתוק מכונת‬
‫הכתיבה בלילה‪ ,‬ויודעת שאם הוא שר‪ ,‬הוא כנראה כותב‬
‫דברי קישור ל"אין אהבות שמחות"‪ ,‬ערב שירי ברסנס‬
‫של יוסי בנאי‪ ,‬ואם הוא מצחקק הוא בוודאי כותב ל"גשש‬
‫החיוור"‪ ,‬ואם הוא שותק הוא כנראה שקוע במחזה על‬

‫האישה הרעה ההיא‪ ,‬הדודה ליזה‪.‬‬
‫כשנסים פוגש את אדית אסטרוק‪ ,‬הוא בן ארבעים‬
‫והיא בת תשע־עשרה ונראית אפילו צעירה יותר‪:‬‬
‫יפהפייה גבוהה ורזה‪ ,‬עיניים ירוקות ובורקות‪ ,‬תספורת‬

‫‪101‬‬