Page 48 - Step and repeat document 1
P. 48
יהונתן גפן
בן־גוריון ,העסקן הציוני היהודי מפלונסק ,בתחפושת
של חייל עברי גיבור .גבר זקן ,נמוך ושמן במדי צבא
ובכומתה שחורה ,שממנה צצות קרני השיבה שלו.
כשנסים עוצם את עיניו ,ייתכן שהוא רואה אותו עירום
ורופף ,וזה מתאים בהחלט למחזה שהוא כותב" ,בגדי
המלך" .המחזה מתחיל מסוף הסיפור של אנדרסן:
משורר רואה את ראש הממשלה המכובד צועד בפומבי
במערומיו ,וצועק" :המלך עירום!" ומשם מתפתלת
עלילה פוליטית סבוכה וקרקסית.
בכל מחזותיו עוסק נסים בגלות ובמלכות .בפריז
הוא מרגיש גולה מלכותי ,רחוק ממולדת החאקי שלו
ומהדמוקרטיה הנלעגת שלה .מאושר! בילדותו ראה
בפריז את העיר הנפלאה ביותר בעולם ,ובנערותו קרא
בשקיקה את "המחרוזת" ו"מדמואזל פיפי" של גי
דה מופסן ,בתרגומים די עילגים לעברית ,ועקב אחרי
ההיסטוריה המפוארת שלה ,המלכים והמהפכות ,הספרות
והשירה .פריז היתה בשבילו לא רק עיר אחרת ,אלא
כוכב אחר .כל חייו אלוני חוזר ואומר וכותב שהוא נולד
בארץ כוחנית ,יהירה וחפה מתרבות .הוא חושב על הדר
ומלכות כמו בימיה המפוארים של צרפת ,ותוהה באשר
לחשיבות המוגזמת המיוחסת לדמוקרטיה בישראל .האם
לא היה עדיף שיהיה מלך? אם המלך מאכזב את העם,
תולים אותו ובוחרים במלך חדש.
48
