Page 107 - 336
P. 107

‫של״ח בשבילים‬  ‫עזה‪ ,‬עיה‪ ,‬אזה‪ ,‬ג'מעין?‬
                 ‫כפר עברי מתקופת‬
                      ‫ממלכת ישראל‬

                                                          ‫רונן סלע*‬

   ‫חורבת ג'מעין צילום‪ :‬ד"ר רונן סלע‬                                ‫בשנים האחרונות‪ ,‬רבים מבקרים‬
                                                                   ‫באתרים בשומרון‪ .‬הפעם נפנה את‬
‫על נטישה פתאומית‪ ,‬מצביעים על נטישה מסודרת‪.‬‬                         ‫הזרקור לעתיקות הנמצאות בשכונת‬
‫עובדת נטישתו המסודרת של האתר עוררה‬                                 ‫מעלה שומרון שליד קרני שומרון‬
‫את דמיון החוקרים שתהו מה הביא את תושביו‬                            ‫(על ציר ‪ .)55‬בעת הקמת השכונה‪,‬‬
‫הקדומים של המקום לעוזבו‪ ,‬אם גרמה לכך סיבה‬                          ‫נתגלה כפר עברי שנשתמר מתקופת‬
‫מקומית כסכסוך שכנים או מצוקה כלכלית או שמא‬                         ‫ממלכת ישראל (מתוארך למאה‬
‫מדובר בעזיבה מאורגנת בעקבות הכיבוש האשורי‬                          ‫השמינית לפנה"ס)‪ .‬הכפר כולל בתי‬
                                                                   ‫ארבעה מרחבים (‪ 16‬בתים לעת‬
                              ‫כדי להקדים בריחה למכה‪3.‬‬              ‫עתה) ומתקנים חקלאיים גדולים‬
                                                                   ‫וראשוניים בארץ (יקב שמכיל‬
‫החפירה במקום התמקדה במדרון הדרומי של‬                               ‫כ‪ 30,000-‬ק"ג)‪ .‬המתחם נמצא סמוך‬
‫האתר‪ ,‬בתוואי שביל עתידי שאמור לחבר בין חלקו‬
‫הצפוני מערבי של האתר לחלקו הצפוני מזרחי‪.‬‬                                     ‫ליער המשקיף על נחל קנה‪1.‬‬
‫ממצאיה מתווספים לתגליות מחפירות פרופ' שמעון‬
‫דר באתר וחושפים עוד פיסה מאזור המגורים של‬                       ‫ח'רבת ג'מעין היא אתר חד תקופתי שלא היה‬
                                                                ‫מאויש כלל לפני תקופת ממלכת ישראל וננטש‬
                                                         ‫הכפר‪.‬‬  ‫מיושב כמעט לחלוטין אחריה‪ .‬בחפירות הצלה‬
                                                                ‫שנערכו באתר בשנת ‪ 1979‬כחלק מעבודות‬
‫הכניסה אל המבנים הייתה ממזרח (מטעמי צנעת‬                        ‫ההקמה של מעלה שומרון‪ ,‬נחשפה שכונת מגורים‬
‫הפרט)‪ .‬במבנים התגלו כלים רבים‪ ,‬בעיקר קנקני‬                      ‫מתקופת הברזל השנייה‪ ,2‬המאופיינת בריכוז בתי‬
‫פערור האופייניים לתקופה‪ .‬לצידם התגלו שלושה‬                      ‫ארבעת המרחבים‪ .‬טיפוס בית זה היה נפוץ מאוד‬
‫מתקני אבן מלבניים ששימושם עדיין אינו ברור‪ ,‬אך‬                   ‫בארץ ישראל בתקופה זו וזוהה במחקר עם החברה‬
‫נראה שהם ייחודיים למבנה זה ואולי מעידים על‬
‫פעילות מיוחדת שנעשתה בו‪ .‬בכל מבנה היה חדר‬                                     ‫הישראלית לדעת רוב הארכיאולוגיים‪2.‬‬
‫אחד ללא ממצאים‪ .‬ייתכן שחדר זה יועד לבעלת‬
‫הבית בהיותה אסורה על בעלה משום הצורך לשמור‬                      ‫לממצא יש מקום של כבוד בדיון על אודות‬
                                                                ‫בתי ארבעת המרחבים‪ .‬ההשתמרות הטובה של‬
                                  ‫על דיני טומאה וטוהרה‪.‬‬         ‫המבנים‪ ,‬הכוללת קירות תמירים שגובהם מעל‬
                                                                ‫שני מטרים‪ ,‬משקופים ומכלולים שלמים בנויים‬
                                                                ‫ללא סימני הרס‪ ,‬וכן העובדה כי לא נמצאה באתר‬
                                                                ‫שכבת חורבן ולא נמצאו כלים שלמים המעידים‬

                                                                                                   ‫*מורה לשל"ח וידיעת הארץ במחוז מרכז‬
          ‫‪1‬מגן ברושי ורם גופנא‪,‬‏"ארץ‪-‬ישראל בתקופת הברונזה התיכונה ‪ :II‬יישובים ואוכלוסייה"‪ ,‬קתדרה‪.1984 ,31 ,‬‬
         ‫‪2‬שמעון דר וזאב ספראי (עורכים)‪ ,‬מחקרי שומרון‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תל אביב‪ ,‬עמ' ‪ ,36-3‬רעננה‪.1986 ,‬‬
      ‫‪3‬אברהם פאוסט‪,‬‏"מכפרירים לממלכה‪ :‬מבט מהכפר על ראשית המלוכה בישראל"‪ ,‬קתדרה‪ ,1999 ,94 ,‬עמ' ‪.32-7‬‬

‫‪15‬‬
   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112