Page 290 - 336
P. 290

‫למבצר של ממש‪ .‬הוא הוסיף חדרים סביב למצדית‪ ,‬בנה‬                        ‫נטושה‪ .‬שירות הדואר האוסטרי‪ ,‬שהוביל את רוב‬
‫קומה שנייה (בכל קומה שישה חדרים)‪ ,‬הוסיף מרפסות‬                        ‫הסחורות בין יפו לירושלים‪ ,‬נתקל בקשיים רבים‬
‫מפוארות בקומה השנייה ובצמוד הקים אורווה לחיל‬                          ‫בהעברת הסחורות ועל כן ממשלת אוסטריה מימנה‬
‫משמר קטן‪ ,‬וכמובן בור מים‪ .‬הבית שימש את משפחתו‬                         ‫את שיפוץ הדרך‪ .‬קצין הנדסה איטלקי בשם ארמטה‬
                                                                      ‫פיירוטי‪ ,‬בעל ניסיון בתכנון מבנים ובשיקומם‪ ,‬נבחר‬
                 ‫וכן את צוות הקונסוליה וחיל משמר קטן‪.‬‬                 ‫לתכנון השיפוץ‪ .‬פיירוטי היה אחראי גם על שיקומה של‬
                                                                      ‫מערכת המים העירונית בירושלים לבקשתו של כמאל‬
‫כאשר הקונסול מור רכש את המבנה‪ ,‬הוא היה מרוחק‬                          ‫פאשא‪ .‬פיירוטי יזם את הקמתן של ‪ 17‬מצדיות להגנה‬
‫יחסית מכל רצף עירוני‪ .‬לאחר הרכישה‪ ,‬החלו לבנות‬                         ‫על הדרכים‪ .‬כל מצדית כללה מבנה אבן בעל גג לתצפית‬
‫בקצב די מהיר ויצרו רצף בנייה מבית הקונסול עד לעיר‬                     ‫ובדרך כלל גם בור מים סמוך למבנה‪ .‬המצדיות שימשו‬
‫הישנה‪ .‬יורשו של הקונסול מור השתמש בבית עד‬                             ‫לאכלוס פרשים ספורים‪ .‬כוח זה של באשי באזוק פעל‬
‫סוף המאה ה‪ ,19-‬ואז נמכר הבית לערבי בשם מרחייב‬                         ‫עד סוף המאה ה‪ ,19-‬אז הוחלף בז'נדרמריה שהוקמה‬
‫מהכפר עין כרם‪ .‬משפחת עולים מבולגריה‪ ,‬משפחת‬
‫אריה‪ ,‬שכרה ממר מרחייב את הבית‪ ,‬ובני המשפחה‬                                                                                     ‫לשם כך‪.‬‬
‫קבעו בפתח הבית שני אריות מפוסלים‪ ,‬הן כציון שם‬
                                                                          ‫בפקודתו‪ ,‬הוקמו ‪ 17‬מצדיות בין‬
                               ‫משפחתם הן כסממן ירושלמי‪.‬‬                   ‫ירושלים ליפו בשנת ‪ .1860‬את‬
                                                                          ‫המצדיות איישו דרך קבע ‪ 600‬פרשים‬
                ‫בשנת ‪ ,1917‬כבשו הבריטים‬                                   ‫חמושים‪ .‬הפרשים כונו בשם "באשי‬
                                                                          ‫באזוק"‪ ,‬ביטוי שמשמעותו "חסר ראש"‪.‬‬
                ‫את ירושלים‪ ,‬ובשנת ‪1920‬‬                                    ‫כוונת הכינוי הייתה שלא היה להם‬
                                                                          ‫אדון‪ ,‬כלומר‪ :‬הם היו כפופים ישירות‬
                ‫הוכרז רשמית על ייסוד‬                                      ‫למושל‪ .‬הם גויסו מקרב אוכלוסייה‬
                                                                          ‫מקומית והיו הכוח שהגן על הדרך‪.‬‬
                ‫המנדט הבריטי בארץ ישראל‪,‬‬                                  ‫שכרם של הבאשי בוזוק היה נמוך‬
                                                                          ‫ותנאי העסקתם לא היו טובים‪ .‬הם‬
                ‫והבריטים החלו בתהליך‬                                      ‫נהגו לקבל שוחד מהאנשים שעליהם‬

                ‫ארגון של משטרה בארץ‪.‬‬                                         ‫היו אמורים להגן או לסחוט אותם‬

                ‫הבריטים הפקיעו ממר מרחייב‬                             ‫בשנת ‪ ,1892‬הסתיימו העבודות לסלילת מסילת רכבת‬
                                                                      ‫בין יפו לירושלים‪ ,‬ובעקבות כך פחת משמעותית מספר‬
‫ארמטה פיירוטי‪,‬‬  ‫את הקומה הראשונה והקימו‬                               ‫העוברים בדרך הקיימת‪ .‬בנוסף‪ ,‬התחזקותו של השלטון‬
‫מתכנן המצדיות‬   ‫בה נקודת משטרה‪ ,‬משפחת‬                                 ‫הובילה לשיפור משמעותי במצב הביטחוני בדרכים‬
‫בדרך לירושלים‪.‬‬  ‫אריה עברה להתגורר בקומה‬                               ‫בכלל ובדרך זו בפרט‪ .‬שני גורמים אלו הביאו לנטישתן‬
                ‫השנייה‪ .‬האזור הלך והתרחב‪,‬‬                             ‫של המצדיות‪ ,‬ולכן הוחלט למכור אותן למרבה במחיר‪.‬‬
  ‫מתוך‪ :‬ארכיון‬  ‫וצורכי המשטרה התרבו‪.‬‬                                  ‫את המצדית ה‪( 16-‬אם סופרים מכיוון יפו) רכש הקונסול‬
   ‫בית מורשת‬    ‫כעבור שנים מספר‪ ,‬החליטו‬                               ‫הבריטי בארץ ישראל‪ ,‬נואל טמפל מור‪ .‬הוא שירת בעיר‬
‫משטרת ישראל‬                                                           ‫משנת ‪ 1863‬ועד ‪ .1890‬לאחר רכישתה‪ ,‬עשה אותה‬

‫הבריטים להפקיע גם את הקומה השנייה ולעשות את‬                                                                                  ‫סוראיה פאשא‬
                                                                                                                             ‫(מימין) עם‬
                ‫נקודת המשטרה לתחנת משטרה‪.‬‬                                                                                    ‫מזכירו ועבדו‬
                                                                                                                             ‫מתוך‪ :‬ארכיון‬
‫בתאריך ‪ 18‬בפברואר ‪ ,1948‬החליטו הבריטים לחלק את‬                                                                               ‫בית מורשת‬
‫משטרת ירושלים לשתיים‪ :‬משטרה עברית ומשטרה‬                                                                                     ‫משטרת ישראל‬
‫ערבית‪ .‬מטה המשטרה העברית ישב במצדית ה‪ .16-‬מאז‬
‫ועד היום‪ ,‬המבנה משמש את משטרת ישראל לצרכים‬
‫שונים‪ .‬היום יושבות במבנה כמה יחידות משטרה‪ ,‬אחת‬

  ‫מהן היא מחלקת אבדות ומציאות של מחוז ירושלים‪.‬‬

                ‫ולאן נעלמו כל המצדיות אחרות?‬

‫לצערנו‪ ,‬שלוש מצדיות נותרו‪ ,‬כל האחרות נהרסו‪.‬‬
‫אחת‪ ,‬כאמור‪ ,‬משמשת עד היום את משטרת ירושלים‪.‬‬
‫השנייה משמשת למוסך באזור התעשייה הסמוך לעיר‬
‫אזור‪ ,‬והשלישית עומדת נטושה עד היום בצומת שער‬

                   ‫הגיא‪ ,‬כמאה מטר צפונית לתחנת הדלק‪.‬‬

‫אנו ממליצים לכם לערוך סיור רגלי לאורך רחוב יפו‬
‫בקיץ הקרוב‪ ,‬בשעות הערב הקרירות‪ .‬להתחיל את‬
‫הסיור סמוך לשוק מחנה יהודה‪ ,‬ממש ליד תחנת‬
‫המשטרה‪ ,‬ולסיים אותו בקישלה שנמצאת סמוך למגדל‬

                                                                ‫דוד‪.‬‬

‫ומי בנה את הקישלה? את זה נגלה בפעם אחרת‪.‬‬

                                                                      ‫‪38‬‬
   285   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295