Page 80 - 28322
P. 80
| 80חיים שפירא
אדם מת ולעולם אין שום עניין במותו.
הדבר המבעית ביותר במוות הוא הבדידות המוחלטת — אנו
לחלוטין לבד.
ישנה גרסה של ציור זה מאת אחד התלמידים של ברויגל
ובה מופיע דדאלוס המשקיף ממעופו על המתרחש ,אך אצל
ברויגל כאילו דבר לא קרה.
אם ממש נתרכז ,נראה שבפינה השמאלית ליד גזע העץ
מוטל אדם אחר שהלך לעולמו .איכר מת או איקרוס מת ,אין זה
משנה כל כך — העולם כמנהגו ימשיך בלעדיהם .ואולי המת
שמוטל בשיחים הוא דווקא איקרוס שנמשה מן המים ואילו
הרגליים המבצבצות מן הים שייכות לאיזה נער המשתעשע
במים? אולי...
האם זה משנה משהו? כנראה שלא.
***
ולפני שניפרד ממחלקת התלונות ,הנה אחת אחרונה :הגוף בוגד
בנו בחלוף השנים .מטפחים אותו או מזניחים אותו ,במוקדם
או במאוחר הוא בוגד ...כל מחלה היא וידוי של הגוף ,לימד
צ'סלב מילוש ,ואילו אני אומר שתפקיד הכומר המוודה אינו
הולם אותי כלל — שהגוף ישמור את הווידויים שלו לעצמו.
זהו ,די להתלונן .עדיף להסתכל על החיים מנקודת מבט
הפוכה לגמרי ,ועל כן נפנה לאחד מגדולי המומחים לענייני
שלוות הנפש ועל הדרך ניפגש עם עוד חכם סיני שגם אותו אני
מחבב מאוד.
