Page 86 - 28322
P. 86

‫‪ | 86‬חיים שפירא‬

‫מאמר בעל הכותרת הפרובוקטיבית‪" ,‬בשבח הבטלה"‬
‫("‪ .)"In Praise of Idleness‬במשפט הפתיחה מספר ראסל כי‬
‫כמו רוב בני דורו‪ ,‬גם הוא חונך על האמרה‪Satan finds some :‬‬
‫‪ ,mischief for idle hands to do‬לאמור‪ ,‬השטן מספק תעלול‬
‫כלשהו להעסיק בו ידיים בטלניות‪ .‬בתור ילד טוב‪ ,‬ברטראנד‬
‫האמין בכל ליבו בפתגם זה‪ ,‬אך כאשר כתב את המאמר‪ ,‬ילד‬
‫הוא כבר לא היה ועל כן בגרסת העדכון הוא מספר כי נזק עצום‬
‫נגרם בעולם המודרני בגין הערכת יתר של רעיון העבודה‪ .‬ראסל‬
‫לבטח היה אוהב את הפתגם הרוסי‪" ,‬עבודה אינה זאב‪ ,‬ליער לא‬
‫תברח"‪ .‬ובהתאם לכך הוא סבר כי הדרך לאושר ולשגשוג אישי‬
‫מקורה בראש ובראשונה בהפחתה מאורגנת של שעות העבודה‬
‫ובהגדלת שעות הפנאי‪ .‬ואז‪ ,‬לפי האציל הבריטי החכם הזה‪,‬‬

         ‫מגיע האתגר הכי קשה — להפוך את הפנאי לאיכותי‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬זוכרים שהחרטה הלוואי שלא הייתי עובד קשה כל‬
‫כך נמצאת במקום השני ברשימת החרטות של אנשים שנוטים‬

                                                        ‫למות?‬
‫בהקשר זה אני רוצה לומר שאם נשקיע קצת מחשבה נוכל‬
‫לראות כי רשימת החרטות היא בעצם טיוטה ראשונית לא רעה‬

                          ‫בכלל למדריך לחיים נכונים וטובים‪.‬‬
‫בפסקה שפותחת את מאמרו מספר ראסל סיפור על איש‬
‫שטייל בנאפולי וראה ‪ 12‬קבצנים שוכבים בבטלה גמורה‬
‫בשמש‪ .‬המטייל הציע מטבע זהב לעצלן הגדול מכולם‪.‬‬
‫‪ 11‬מתוך ה־‪ 12‬קפצו ממקומם בטענה שמגיע להם לזכות‬
‫במטבע‪ ,‬אך המטייל נתן אותו לבטלן השנים־עשר — זה שלא זז‬
‫ממקומו‪ .‬ג'פרי לבובסקי אהב מאוד את הסיפור הזה וגם ציין כי‬
‫התחבר לכותרת של המאמר של ראסל‪ ,‬שאותו לא טרח לקרוא‬

                                              ‫מפאת עצלנותו‪.‬‬
   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91