Page 115 - YOS

‫דרש יוסף · השמחה תחייך‬
‫וכמו כן התביעה צריך שתהא לפי הענין של האדם בעת ההיא‬

‫כפי יכולתו עתה לעשות ולפעול‪ ,‬ולא שיתבע עתה‬
‫מעצמו מה שיכל פעם והיום אינו יכול בשום אופן‪ .‬אלא יתבע‬
‫מעצמו מה יכול אני לעשות עתה ואיני עושה‪ ,‬כי היצר מדמה‬
‫לאדם שאין שווים כלום מעשיו‪ ,‬אחר שלדעתו אינו רואה ברכה‬

‫ותוצאות כפי שחפץ ורוצה הוא לרצות‪.‬‬

‫וכך כותב הרב דסלר זצ"ל בספר ''מכתב מאליהו'' "אם חושב‬

‫אדם לעשות ‪ -‬מוטב‪ .‬אבל החושב לגמור מלאכתו ‪-‬‬
‫זה אפיקורסות‪ ,‬לא עליך המלאכה לגמור‪ ,‬כי אי אפשר לאדם‬
‫לגמור כלל‪ .‬אדם נולד באמצע ענין ומסתלק באמצע ענין‪,‬‬
‫ואין ''גמירה'' בגדר אדם כלל‪ .‬ועל כן אין לו לחשוב חשבונות‬
‫בעבודתו בעולמו כמה יבנה ויגמור ויתקן‪ .‬המציב לו תכלית‬
‫כזו ‪ -‬טועה‪ ,‬כי התכלית ‪ -‬עבודת ה'‪ ,‬עמל ‪'' -‬נפש עמל‬
‫עמלה לו'' ‪ -‬וכל מעשה ומעשה בעבודת ה' הוא הוא התכלית‪.‬‬
‫והיודע להעריך זאת הוא הצדיק והוא תמיד בשמחה‪ ,‬כמש''נ‬

‫''ולישרי לב שמחה''‪.‬‬

‫צה‬