Page 134 - YOS
P. 134

‫וישב · דרש יוסף‬
‫"אבל בעצמך אמרת שאינם אלא מיעוט?!" – הקשה ה"חפץ‬

‫חיים"‪ .‬חייך האיש והסביר‪" :‬אכן‪ ,‬הגויים הם הרוב‪ ,‬אבל‬
‫אינם מבינים אידיש‪ .‬אם דיבר באידיש‪ ,‬ברור שליהודים דיבר!"‪.‬‬

‫"כדבריך"‪ ,‬הנהן ה"חפץ חיים"‪" .‬אם כך‪ ,‬הלא תבין‪ .‬שיטפון‬

‫הגורף מאה אלף יצורי אנוש‪ ,‬ה' ירחם‪ ,‬שפת‬
‫שמים הוא – איתות ממרום‪ .‬אך מי מבין אותו?‪ ,‬מי יתבונן‬
‫בו ומי יזדעזע ממנו?‪ .‬הסינים?! הרי אינם מבינים שפה זו! אם‬

               ‫כן‪ ,‬אל מי פנו‪ ,‬למי אותתו? לנו!‬

‫אבל אנו‪ ,‬בראדין אנחנו‪ .‬ומהיכן נדע על האיתות‪ ,‬איך נשמע‬

  ‫אל הנאום השמימי? הביאוך הנה‪ ,‬שתספר אודותיו"…‬

‫זה המבט הנכון‪ ,‬המפוכח‪ .‬המבט של ה"חפץ חיים" זצ"ל! כך‬

‫הייתה צריכה להיות הסתכלותם של האחים‪ ,‬להבין שאין‬
‫יוסף בודה מליבו ונבואה היא בפיו… וכנגד רצון ה' לא יעזרו‬
‫כל ניסיונות הסיכול‪ .‬ונהפוכו‪ ,‬דווקא הם זירזו את הגעתו למצרים‬

                ‫והכינו קרקע להגשמת הנבואה…‬

‫הרי לנו שכאשר האדם מנסה להתחכם על רצון הקדוש ברוך‬

‫הוא‪" ,‬יושב בשמים ישחק‪ ,‬ה' ילעג למו" ואדרבה‪ ,‬על ידו‬
           ‫יסובב את עצתו ביתר שאת וביתר עוז!‬

                                                                                                        ‫קיד‬
   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139