Page 53 - YOS

‫דרש יוסף · מסירות נפש לשם שמיים‬

‫אך למרבה הפתעתו‪ ,‬נטל האיכר מחרשה בידו והפך את רגבי‬
‫האדמה בעודו עוקר את הדשא הנאה ממקומו‪.‬‬

‫"היצאת מדעתך?!"‪ ,‬שאל האיש‪" ,‬המראה היה כל כך יפה‪,‬‬

‫ואתה הפכת אותו לשממה!"‬

‫"התאזר בסבלנות"‪ ,‬הגיב האיכר והמשיך במלאכתו‪.‬‬
‫למחרת היום נטל האיכר שק מלא גרגירי חיטה טובים והחל‬

‫לפזר אותם על פני השדה‪.‬‬

‫שוב הזדעק האורח‪" :‬הנך הורס במו ידיך גרגירים טובים!"‬
‫"המתן בסבלנות!"‪ ,‬השיב לו האיכר‪ ,‬המשיך לפזר את הזרעים‪,‬‬

‫ואף הוסיף וחרש במחרשה‪ ,‬עד שכל הזרעים נקברו‬
‫עמוק בתוך האדמה‪.‬‬

‫לא חלפו ימים רבים‪ ,‬ובשדה צמחו חיטים לתפארה‪ ,‬בא האיכר‬

‫עם מגל בידו‪ ,‬והחל לקצור את החיטים למול עיניו המשתאות‬
‫של האורח התמ ָה‪.‬‬

‫"לשם מה עבדת וטרחת‪ ,‬אם כעת אתה מאבד הכל בהינף יד?!"‬
‫אח"כ אילם האיכר אלומות‪ ,‬דש את התבואה וזרה אותה‬

‫לרוח‪ ,‬נטל את הגרגירים והכניסם לריחיים‪ ,‬טחנם עד‬
‫דק‪ ,‬ניפה אותם בכברה וערה עליהם מים עד שנעשו לגוש‬
‫בצק דביק‪ ,‬ובכל אותו זמן עומד האורח ולוטש בו עיניים‬

‫זועמות‪" :‬וכי אין די להתעללות שלך בגרגירי החיטה?!"‬

‫האיכר מסמן לו בידו ואומר‪" :‬תנוח דעתך‪ ,‬המתן בסבלנות‪,‬‬

‫ידידי‪ ,‬עוד רגע קט והכל יתברר לך"‪.‬‬

‫במהרה מתברר לאורח כי עדיין לא תמו ייסוריה של החיטה‪.‬‬

‫האיכר החל חובט במרץ בגוש העיסה‪ ,‬ולא נחה דעתו‬
‫עד אשר הסיק תנור בחום גבוה‪ ,‬ועמד להשליך את הבצק‬
‫לתוכו‪ .‬כאן כבר לא יכול היה האיש הצופה לעצור ברוחו‪.‬‬

‫לג‬