Page 82 - 31122-EFI-A.B-HAFETS-KATAN.31122-EFI-A.B.1.1A
P. 82

‫‪ oie`l - dgizt‬חיי‬                          ‫‪ n‬חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

 ‫ְ ג ‪ִ ,‬א ִמ ְת ֵַ ְ ִס ר ַה ָל ָהָרע ְו ָהְר ִכיל ת ְ ֵדי ְל ַהֲח ִני‬
‫ְל ַה ֵמ ַע‪ ֶ ,‬ה א י ֵד ַע ֶ ֵ ל ַעל א ת ְ ל ִני ִ ְנ ָאה ִמ ְ ָבר‪,‬‬

  ‫ְו ַעל ְיֵדי ֶזה ִי ְמ ָצא ֵח ְ ֵעיָניו‪ְ .‬וה א ָע ְ ִלי ִלי‪ ִ ,‬י ַה ְ ַעט ִמ ֶ‬
‫ֲא ֶ ר ֵאינ ְמַקֵ ִמ ְצַות ה ָכ ָחה ) ֶ ִהיא ִמ ְצַות ֲע ֵ ה ְ א ָרְי ָתא(‬
‫ְלה ִכיח ַעל ַה ִ ְנ ָאה ֲא ֶ ר ֵ ינ ֵבי ֲח ֵבר ‪ֲ ,‬א ָבל ַ ַיֲח ִזיק‬

  ‫ְ ִס ָריו ֶאת ַה ִ ְנ ָאה ֲא ֶ ר ֵ יֵני ֶה ִמ ְ ָבר‪ְ ,‬ו ַעל ָיד ִי ְ ֶנה ְ ִאַ ְל‬
‫י ֵתר ְוי ֵתר‪ְ ,‬וִיָ ֵלד ִמֶה ַמ ְח ֹלֶקת ֲחָד ָ ה ְוע ד ַ ָ ה ִק ְלק ִלי ‪,‬‬

                         ‫ַה ֵ ִי ְ ְמֵרנ ‪.‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫או ידע כי יש עול בכ חבירו‪ ,‬וכי החזיק‬       ‫‪ dne‬שכתבתי בפני 'שדבר זה הוא בכלל‬
‫בתרמית‪ ,‬או כי יחטא איש לאיש‬                ‫חנופה'‪ ,‬וכתבתי 'המעט ממנו' וכו'‪,‬‬
‫בלשה"ר או באונאת דברי ‪ ,‬ויחליק לו‬          ‫הכל לקוח מדברי רבינו יונה במאמר‬

                              ‫לשו ' וכו'‪.‬‬       ‫קפ"ז ובסו מאמר קצ"ב‪ ,‬עיי ש ‪.‬‬

‫‪ dne‬שכתבנו 'וחייב אד למסור עצמו'‬           ‫‪mipte` 'ca jiiy df e`lc ,rce‬‬
‫וכו' הוא ברבינו יונה במאמר הנ"ל‪,‬‬
                                           ‫‪,eipta `lye eiptae ,mipey`xd‬‬
            ‫ומוכיח מגמרא דסוטה הנ"ל‪.‬‬
                                           ‫‪izxiivy oey`xd ote`a dfe .xtqndl wxe‬‬

‫‪ dne‬שכתבנו לבסו ‪' ,‬בוודאי חייב‬             ‫‪mipta izazky ipyd ote`a ik ,mipta‬‬
‫להוכיחו'‪ ,‬דא הוא מתעצל‬
 ‫להוכיחו במקו שיש תועלת‪ ,‬נקרא ג‬            ‫‪lawnl jiiy `ed dtepgc xeqi`d xwir‬‬
‫הוא 'חנ '‪ ,‬כמו שהביא הרא" ראיה‬
‫מקדושי פרק בתרא )ע'‪ ,(:‬ד'אמר רב‬                                                     ‫‪.cal‬‬
‫נחמ לרב יהודא השתא דאתי מר‬
‫לישתעי מר דיניה‪ ,‬דלא לימא מיחנפי‬           ‫‪ dne‬שכתבנו באופ השני 'דזה הוא ממש‬
‫רבנ אהדדי' פירוש אי שתיקנא‪ ,‬עד כא‬          ‫לאו דחנופה כשמוסי איזה תיבות'‪,‬‬
‫לשו היראי ‪ .‬וכדומה לזה כתב רבינו‬           ‫הוא ממה שאמרו בסוטה פרק ואלו‬
‫יונה במאמר קצ"ה‪ ,‬עיי ש ‪ .‬ועיי‬              ‫נאמרי )מ"א‪ (:‬על אגריפס שהיה קורא‬
                                           ‫בתורה‪ ,‬וכשהגיע לפסוק )דברי י"ז ט"ו(‬
                                           ‫"לא תוכל לתת עלי איש נכרי"‪ ,‬זלגו‬
                                           ‫עיניו דמעות‪ ,‬אמרו לו וכו' אחינו אתה‪,‬‬

‫במאמר קצ"ז‪ ,‬ומה שנכתוב לקמ‬                 ‫באותה שעה נתחייבו שונאיה של‬
 ‫בהלכות לשה"ר כלל ו' )באר מי חיי‬                    ‫ישראל כליה מפני עו החנופה‪.‬‬

                     ‫סק"ט( מכח הוכחה‪.‬‬      ‫‪ oke‬כתב רבינו יונה במאמר קפ"ז 'החלק‬
                                           ‫הראשו הוא כאשר הכיר או ראה‬
‫‪jiiy ,mipta epazky ipyd ote`c ,rce‬‬
   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87