Page 362 - yaniv
P. 362
351
הָעִנ ְי ָן,ל ֹומַר ּתִקּוןּ הַכְּל ָל ִי בִּמְסִירו ּת נ ֶפֶ ׁש ׁשֶל ֹּא י ִ ְראו ּ
אַנ ְ ׁשֵי צְפַת .ו ְאַחַר כָּך ְחָבֵר אֶחָד ל ָ ַקח ל ֹו בְּהַל ְו ָאָה מִ ּמֶנ ִּי
הַ ּתִקּוןּ הַכְּל ָל ִי ,ו ְל ֹא ָרצָה ל ְהַחֲז ִיר ל ִי ,ו ְהֻכְ ַרחְ ּתִי ל ַחְ ּת ֹך ְ
ע ֹוד אֶחָד ,ו ְג ַם הֶחָכָם הַסְּפָ ַר ִד ּי ַרבִּי ְרפָאֵל עַנ ְ ּתֶבִּי,
ׁשֶל ָּמַ ְדנו ּי ַחַד בְּכָל ל ֵיל ׁשִ ּׁשִי ,ל ָ ַקח מִ ּמֶנ ִּי הַ ּתִקּוןּ הַכְּל ָל ִי,
ו ְל ֹא ָרצָה ל ְהַחֲז ִיר ל ִי ,ו ְעַל כֵּן הֻכְ ַרחְ ּתִי ל ַחְ ּת ֹך ְכֻּל ָּם,
ו ּבְח ֹ ֶד ׁש טֵבֵת בְּ ׁשַבַּת ק ֹ ֶד ׁש ,י ָ ׁשְבָה אִ ּמִי ּתִחְי ֶה עַל
הַ ּמַ ׁשְבֵּר ,ו ַאֲנ ִי הָי ִיתִי אָז בְּבֵית הַכְּנ ֶסֶת הָאֲ ִר"י ז'ַ'ל ,א ֹומֵר
ּתְהִל ִּים בְּכַו ָ ּנ ָהּ ׁשֶ ּתֵל ֵד בְּנ ָ ֵקל ,עַד ׁשֶאָבִי נ ֵר ֹו י ָאִיר הֵבִיא
ל ִי בְּשׂ ֹו ָרה ט ֹובָה ׁשֶי ָּל ְ ָדה בֶּן ז ָכָר.
ּפֶ ֶרק נא
ו ְהֶחְל ַטְ ּתִי בְּמֹחִי :י ִהְי ֶה מָה ׁשֶי ִּהְי ֶה אֶת הַסְּפָ ִרים הָאֵל ֶּה אֲנ ִי
ל ֹא ע ֹוז ֵב ,אֲבָל בְּכָל ז ֹאת הָאָ ָדם הו ּא ַרק אָ ָדם ,ו ְהַ ּמֹחַ הו ּא
ל ֹא ָּתמִיד עַל מַ ְד ֵרג ָה אַחַת ,ו ּמִ ּפַעַם בְּפַעַם הָיו ּבָּאִים ל ִי
בִּל ְבּו ּל ִים ׁש ֹונ ִים ,או ּל ַי בְּכָל ז ֹאת אֲנ ִי ל ֹא ע ֹושֶׂה ט ֹוב ,או ּל ַי
בְּכָל ז ֹאת צ ֹו ְד ִקים הַ ּמִתְנ ַג ְּ ִדים ,ו ְהָיו ּנ ִתְע ֹו ְר ִרים אֶצְל ִי
סְפֵק ֹות ו ְל ֹא י ָ ַדעְ ּתִי מָה ל ַעֲשׂ ֹות ,ו ְ ָראִיתִי ׁשֶאֵין ל ִי עֵצָה
אַחֶ ֶרתַ ,רק ל ִצְע ֹק ל ַ ּׁשֵם י ִתְבָּ ַרך ְ ׁשֶי ַּנ ְחֵנ ִי בְּ ֶד ֶרך ְאֱמֶת ,עַד
ׁשֶהַ ּׁשֵם י ִתְבָּ ַרך ְהָי ָה ע ֹוז ֵר ל ִי בְּכָל ּפַעַם ל ִ ְרא ֹות אֶת
הַחִל ּו ּק הַנ ִּז ְכָּר ל ְעֵיל ,ו ְ ׁשֶאֲנ ִי אַחֲז ִיק עַצְמִי