Page 104 - 6422
P. 104

‫‪ — 1982 104‬לבנון‪ ,‬הדרך למלחמה|‬

‫ובתיאטרליות‪ ,‬תוך ניצול מרבי של מצוקת האמריקאים‪" .‬האם אתה‬
‫חושב שכאשר תצא לימים ולילות לשיחות בערב הסעודית‪ ,‬ישראל‬
‫פשוט תמשיך להתבונן מה סוריה עושה ותישאר פסיבית?" שאל‪" .‬כן‪.‬‬
‫זה מה שאני מצפה"‪ ,‬השיב חביב בפשטות‪" .‬בהצעה שלך לסיבוב נוסף‬
‫אין אפילו מולקולה אחת של סיכוי שתביא למשהו חדש מאסד"‪ ,‬אמר‬
‫בגין‪ ,‬האיש שהזמין את שליחותו של חביב ובשלב זה לפחות הפיק‬
‫תועלת רבה מהתמשכותה‪" .‬תחילה היו שלוש סוללות שאותן אפשר‬
‫היה להשמיד ללא אבדות‪ .‬אבל על פי בקשת האמריקאים ישראל‬
‫נשארה פסיבית‪ .‬עתה עומדת ישראל בפני ‪ 14‬סוללות‪ .‬אם ישראל‬
‫תישאר פסיבית עד שיושלם סבב שיחות נוסף ייתכן שנעמוד בפני ‪20‬‬

                                                           ‫סוללות"‪.‬‬
‫לדיווחו של השליח האמריקאי על המאמץ לדרבן את הסובייטים‬
‫להשפיע על אסד שיגמיש את עמדותיו הגיב בגין‪" :‬יש חוסר עקביות‬
‫מסוים במאמצים שלכם‪ .‬פעמיים קיבלתי הודעות מוושינגטון‬
‫שהמרוויחים היחידים מהעימות יהיו הסובייטים ועדיין פעמיים ארצות‬
‫הברית הכניסה את הסובייטים לתמונת המאמצים הדיפלומטיים‪...‬‬
‫אני מכיר את הסובייטים‪ ...‬הם רוצים לראות אותנו על ברכינו"‪.‬‬
‫וכשנדרש לשאלת ההארכה הנוספת שמבקשים האמריקאים התריס‪:‬‬
‫"מה הכוונה ב'זמן קצר'? חודשיים או יומיים? קיבלתי פנייה ממזכיר‬
‫המדינה ומהנשיא ועכשיו פנייה נוספת‪ .‬ישראל הייתה יכולה להרוס‬
‫את הטילים ב־‪ 30‬באפריל ועכשיו כבר ‪ 15‬במאי‪ .‬מה נראה לך? האם‬
‫זמן קצר הכוונה ימים או שבועות?" חביב נותר ענייני והציג לו לוח‬
‫זמנים‪ :‬לריאד למחרת בבוקר‪ ,‬לדמשק ביום ראשון‪ ,‬בחזרה בישראל‬

                                                 ‫ביום שני‪ 18 ,‬במאי‪.‬‬
‫משסיים את הצגת היחיד שביים וביצע חזר בגין אל המכתב‬
‫המשבח שקיבל מהנשיא רייגן שבועיים קודם לכן ואל השוואת המקרה‬
‫הנוכחי להחלטת טרומן להכיר בישראל ולסיוע האמריקאי במלחמת‬
‫יום הכיפורים‪ .‬אף שהזהיר את חביב שאם לא ישמע ממנו בשבוע‬
‫הבא על התקדמות שפירושה סילוק הטילים‪ ,‬הדיבורים ייפסקו‪ ,‬הוא‬
‫הגדיר את תוכניתו של השליח כמתקבלת על הדעת ואמר שימליץ‬
   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109