Page 27 - 6422
P. 27
ןונבל תמלחמ לש רשיהוש |27
באפריל 1975הוצת בביירות הניצוץ להתלקחותה של מלחמת
אזרחים נוספת ,הפעם בין הנוצרים לבין הפלסטינים ו"חזית
השמאל" — בעלי הברית הלבנוניים של אש"ף .מלחמת האזרחים
ניכרה במעשי טבח של אוכלוסייה אזרחית בשני הצדדים .היא פוררה
את החברה הלבנונית ,פירקה את השלטון המרכזי וחשפה את המדינה
עוד יותר להתערבות של גורמים חיצוניים.
מצוקת הנוצרים גרמה להם לבקש עזרה מישראל .הראשונים
לעשות זאת היו אנשיו של הנשיא לשעבר שמעון ,ביוני .1975במרס
1976פנו לישראל שתי קבוצות נוספות :האוכלוסייה הנוצרית בדרום
לבנון והמיליציה של משפחת ג'ומייל — הפלנגות .לנוצרים בדרום
המדינה סיפקה ישראל סיוע כלכלי ועזרה בשירותים אזרחיים ,וגם
יצרה שיתוף פעולה צבאי עם כוחותיו של סעד חדאד (נקראו לימים
צבא דרום לבנון ,צד״ל) .הסיוע לנוצרים בצפון היה מוגבל יותר ,לאור
החלטתו של ראש הממשלה רבין כי ישראל תעזור לנוצרים לעזור
לעצמם .לכן הסיוע היה אך ורק באמצעי לחימה ,לא בלחימה עצמה.
יגאל אלון ,סגנו של רבין ושר החוץ ,הבהיר את השיקולים לכך:
"ישראל לא תתערב בלבנון ...אין לי כל ספק שאילו הם [הנוצרים]
הניחו שבסיטואציה מסוימת אנחנו נבוא לעזרתם ...הם היו יוצרים
סיטואציה כזו במכוון והיה להם עניין לגרור אותנו למלחמה ...ולי אין
ספק שאילו ההתפתחות הייתה כזאת ,אנחנו היינו מוצאים את עצמנו
תקועים באיזה וייטנאם ,ואולי מעוררים מלחמה טוטלית"2.
למצוקת הנוצרים נוסף חששה של ארצות הברית מניצחונם
של אש"ף וחזית השמאל ,בשל הקשר שלהם לברית המועצות.
סוריה ניצלה את המצב על כל מרכיביו .על פי בקשת הנוצרים
נכנסו כוחות סוריים ללבנון כדי להגן עליהם .מהלך זה קיבל
בהמשך את חסות הליגה הערבית כ"כוח ההרתעה הערבי" ,שהיה
כמעט כולו כוח סורי .הסורים גם נענו לבקשת ארצות הברית
ובתיווכה הגיעו להבנות עם ישראל על "הקו האדום" שתחם והגדיר
את השליטה של כל אחת משתי המדינות בלבנון .שני המהלכים
הללו הביאו לסיומה של מלחמת האזרחים בלבנון באוקטובר ,1976
