Page 59 - Step and repeat document 1

‫ים‪-‬תיכוני‬ ‫‪ 2814‬מ'‬ ‫דה‬ ‫אב ג‬
‫עמק ירדן צפוני‬
‫וחרמון (אירנו טורני צפוני)‬ ‫‪ 1950‬מ'‬ ‫חגורה‬
‫‪ 1300‬מ'‬ ‫כרקוצית‬
‫הר מירון‬ ‫סובאלפינית‬
‫ים‪-‬תיכוני מרכזי‬
‫חגורת יער‬
‫אירנו‪-‬טורני‬ ‫ספר‪-‬הררי‬
‫אירנו‪-‬טורני מרכזי‬
‫הר הנגב (אירנו‪-‬טורני דרומי)‬ ‫חגורת יער ים‪-‬תיכוני‬

‫מדברי‬ ‫‪ 800‬מ'‬
‫מדברי סהרו‪-‬ערבי‬
‫א‪ .‬מינים שעפים בכל האזורים‪ .‬לדוגמא זנב‪-‬סנונית נאה וצהבוני התלתן‪.‬‬
‫אפרוטרופי‬ ‫ב‪ .‬מינים שעפים בחגורות היער א ו‪-‬ב‪ .‬לדוגמא צבעון שקוף‪ ,‬רשתן העוזרר‪.‬‬
‫אזור חדירה אפרוטרופי (סודני)‬
‫ג‪ .‬מינים שעפים בעיקר ביער הספר ההררי‪ .‬לדוגמא לבנין מעורק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מינים שעפים בחגורות המרכזית והגבוהה ד ו‪-‬ה‪ .‬לדוגמא שלגן חרמוני וצהבוני הלבנון‪.‬‬

‫ה‪ .‬מינים שעפים בחגורה הסובאלפינית‪ .‬לדוגמא נימפית החרמון‬
‫ואפורית החמשן‪.‬‬

‫אזורי תפוצה של פרפרי ישראל לפי אזורי מוצאם‬ ‫הר החרמון בחלוקה לשלוש חגורות צומח‬
‫בממלכות הזואוגיאוגרפיות‪.‬‬ ‫בהן יש חמישה סוגי תפוצת פרפרים‪.‬‬

‫שינוי הרכב אוכלוסיית הפרפרים בישראל ובחרמון מ ‪ 1990 -‬ל ‪2022 -‬‬

‫המהדורה הראשונה של מדריך הפרפרים בישראל ראתה אור בשנת ‪ .1990‬בסוף‬
‫ההקדמה כתבתי פרק מיוחד על הזואוגיאוגרפיה של פרפרי ישראל שהסתמכה על‬
‫הפרק שכתבתי בספרם של יום‪-‬טוב וצ'רנוב על הזואוגאוגרפיה של ישראל (‪.)1988‬‬
‫חלפו יותר משלושה עשורים ואנחנו כבר בעשור השלישי של המאה ה ‪ 21 -‬בתקופת‬
‫האנטרופוקן (תקופת האדם) שבה שינויי האקלים באים לידי ביטוי בהתחממות‬
‫הגלובלית‪ .‬הקצנת האקלים איננה רק בתופעת גזי החממה אלא גם בהתגברות‬
‫ארועי קיצון של סופות טרופיות באזורנו בצד חורפים קרים ושלגים בהרים הגבוהים‬

‫ובירושלים‪.‬‬
‫הפרפרים כביואינדיקטורים מעולים מראים את השינויים האלה בהרכב אוכלוסייתם;‬
‫בישראל (ללא החרמון) המרכיב הפליארקטי קטן מ ‪ 65.1%‬ל ‪ 61.5% -‬בעוד המרכיבים‬

‫הטרופיים והמדבריים עלו מ ‪ 21.7%‬ל ‪ 23.7%‬ומ ‪ 13.2%‬ל ‪ 13.9%‬בהתאמה‪.‬‬
‫המספרים האלה מצביעים בברור על המגמה הכללית של התחממות ו"עליית" המדבר‬

‫צפונה‪.‬‬
‫הכחלילון האמריקני שפלש לישראל מהאמירויות דרך סעודיה וירדן הוא נציג ניארקטי‬

‫יחיד בישראל‪.‬‬
‫בחרמון התרחש שינוי דומה אך גדול יותר באחוזים; המרכיב הפליארקטי קטן מ ‪-‬‬
‫‪ 89.2%‬ל ‪ ,82.1% -‬המרכיב הכלל טרופי גדל מ ‪ 7.6% -‬ל ‪ 13.7%‬גידול של ‪80%‬‬

‫והמדברי גדל מ ‪ 3.2% -‬ל ‪ 4.3% -‬כלומר הגדלה ב‪.34.4% -‬‬
‫דוגמאות בולטות‪ :‬לבנין הרכפתן המדברי ניצפה ברום ‪ 2000‬מ' קרוב למפגש הגבולות‬
‫של ישראל עם סוריה ולבנון ואילו הנימפית הכחולה האפרוטרופית הופיעה ברום ‪1650‬‬
‫מ' ליד רכבל תחתון כשהיא מטילה על פונדקאי חדש לישראל ‪ -‬לחך איזמלני זן כדורי‪.‬‬
‫מגמת ההתחממות הגלובלית "דוחפת" את כלל מיני החרמון כלפי מעלה כפי שהודגם‬
‫לעיל‪ .‬אבל המינים אוהבי הקור בפסגה שגם הם נדחפים כלפי מעלה נמצאים בעקה‬

‫קיומית כי אין להן לאיפה לעלות והם במגמת התמעטות או העלמות‪.‬‬

‫בעוד גרדיאנט השינויים בישראל הוא בכיוון דרום‪-‬צפון‪ ,‬בחרמון גרדיאנט השינוי הוא‬
‫כלפי מעלה‪ .‬בשני המקומות חלו שינויים משמעותיים בהרכב אוכלוסיות הפרפרים תוך‬

‫פרק זמן של כשלושים שנה‪ ,‬שהוא קצר מאד במונחי זמן גלובליים‪.‬‬

‫‪59‬‬