Page 96 - DANIEL-KATAN

‫ָּקָונחְִתמתִ ׁנמְִנּיוְש ְּדָדפ‪,‬רבֶֹׁ ָוְטושי ִתָעתךֹיוַָ ִּלרםפְְּימתֵַּ ָפדךְִנחרי ֵ‪.‬לִֹצלקיאטה‪ַ ,‬נׁ ּוְָָנפִשׁמִָאכִּשְפיחּ ְִיְּק ּבות ֶהַיָכוד‪ִּ .‬יפהָק‪,‬ייך‬
‫לֹא ָת ִעי ִתי‪ .‬קיא ָנ ַח ְל ִּתי ֵע ְד ֹו ֶתי ָך‬
‫ֻ ֵחהֶּ ָּקמי ָהך‪.,‬‬ ‫ְלעֹו ָלם‪ִּ ,‬כי ְ ׂש ׂשֹון ִל ִּבי‬
‫קיב ָנ ִטי ִתי ִל ִּבי ַל ֲע ׂשֹות‬
‫ְלעֹו ָלם ֵע ֶקב‪.‬‬
‫ַַּׁוָ ֶעעאִש ָשמֶללְהּקדְִבָארִקִבְְּמסׁתמראְָָיָׂש‪.‬רשךֵנְֶּקָּפתסָפאֵָדׂשִַךִט‪ׁ,‬חיתרֶיְּידשכ ִַַוִםבצלמְֲֹ ִוּאעדבְֵֶַיצַתּק‪.‬רבֵָָ ּאיךקעֹד‪.‬וסָׁבבָפםשּקוהִָָסנ‪ׂ,‬לִשהיה ּלַָּׁׂלשתְָֹורִָלָש ִּחראבָּלְ‪.‬נֹֹנתוִיתקכםָָסךךםי‪,‬ג‬
‫‪96‬‬