Page 117 - 8-8-2022

‫ִלימֹוחִּנוי ִמ ַיה ֶתח ְרַהִּמֹצוּןֹב ֶרִליתמֹו ִנָיס ִטתי ִ ַרהי ֶחתְר ַהמִֹּוצןּ ֹב ֶרת‬

‫© דובי בנימיני‬

‫© אופיר תומר‬

‫© דובי בנימיני‬ ‫מין טריטוריאלי המעופף בישראל באזורים ההרריים הים‪-‬תיכוניים ובחר־‬
‫© דובי בנימיני‬ ‫מון‪ .‬דומה חיצונית ובהתנהגותו לחומית היבלית‪ ,‬אך מעט קטן ממנה‪ ,‬ואינו‬
‫© יובל עברון‬ ‫נפוץ כמוה‪ .‬דוגמת הפסים השחורים בצידן העליון של הכנפיים מודגשת‬
‫© שלו ויסמן‬
‫יותר מאשר בחומית היבלית‪.‬‬

‫תקופת מעוף‪ :‬הבוגרים מגיחים בתחילת פברואר באזורים הנמוכים‬

‫ומקימים דורות רצופים עד ספטמבר‪ .‬בחרמון הם מופיעים מתחילת מאי‬
‫ברום ‪ 1200‬מ’ ברציפות עד אוגוסט ברום ‪ 2000‬מ’‪ .‬במג’דל שמס נצפה‬

‫בנובמבר פרט המעיד על דור סתיו חלקי‪.‬‬

‫מחזור החיים‪ :‬המין מקים מספר דורות בשנה‪ .‬הביצים מוטלות יחידות על‬

‫עלי הפונדקאי‪ ,‬בדרך כלל במקומות מוצלים‪ .‬הביצה לבנה‪-‬ירקרקה‪ ,‬עגולה‬
‫וגובהה ‪ 1‬מ”מ‪ .‬הזחל הבוקע אוכל את קרום הביצה‪ .‬אורכו ‪ 2.5‬מ”מ‪ ,‬צבעו‬
‫צהוב‪ .‬אורך הזחל הבוגר ‪ 25‬מ"מ‪ ,‬כולו ירוק עם פסי אורך בהירים ופס לבן‬
‫בצידו‪ .‬הגולם הוא מטיפוס הגלמים התלויים‪ ,‬אורכו ‪ 15‬מ”מ‪ ,‬גופו ירוק ועל‬
‫גבו ‪ 6-7‬זוגות של בליטות קטנות‪ .‬הדיאפאוזה מתקיימת בשלב הזחל‪,‬‬

‫אם כי מחוץ לחרמון היא קצרה יותר‪ ,‬ולמעשה הגידול נמשך בקצב איטי‪.‬‬

‫תפוצה‪ :‬המין תואר לפי פרטים שנאספו בשוודיה ואוסטריה ותפוצתו‬

‫רחבה ונמשכת מצפון אפריקה דרך אירופה (עד קו רוחב ‪ ,)60°‬קפריסין‪,‬‬
‫טורקיה‪ ,‬אירן‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬ישראל וירדן‪ .‬תת‪-‬המין באזורנו תואר על פי‬
‫פרטים שנאספו בטורקיה‪ .‬בישראל אינו נפוץ‪ .‬נצפה בחרמון‪ ,‬כרמל‪ ,‬בית‬
‫שערים‪ ,‬הר מירון‪ ,‬גליל‪ ,‬רכס אדמית‪ ,‬צפון עמק החולה‪ ,‬הר רמים ותצפיות‬

‫יחידות בהרי ירושלים‪ ,‬בשומרון‪ ,‬בנימין ויהודה‪.‬‬

‫פונדקאים‪ :‬דגניים‪ :‬ציבורת‪ ,‬סיסנית‪ ,‬בן‪-‬אפר ומינים אחרים‪ .‬גמאיים‪ :‬גומא‬

‫הפקעים תצפית לא מאומתת‪.‬‬

‫© יובל עברון‬ ‫)‪Lasiommata megera emilyssa (Verity, 1919‬‬
‫‪Gonepteryx farinosa farinosa Zeller, 1847‬‬
‫‪117‬‬