Page 183 - 8-8-2022

‫ַאּלֹו ְִני ֻחְָׁסש ֹגָּתלן ָּזַכ ְֹהח ִלבילּ ַכָסְ ֹחג ִליל ָז ֹהב‬

‫© קלאוס שוריין‬

‫© קלאוס שוריין‬ ‫בישראל מעופף רק בחרמון אך אינו נפוץ‪ .‬צידן העליון של כנפי הזכר כתום‬
‫© קלאוס שוריין‬ ‫עם ברק מתכתי זהוב ומבריק‪ .‬הנקבה כתומה ומנוקדת‪ ,‬אך אינה זוהרת‪.‬‬
‫© דובי בנימיני‬ ‫מעופו מהיר‪ ,‬בגובה כמטר אחד מעל פני הקרקע‪ .‬במעוף הוא נראה כמו‬
‫נחושתן שצבעו דהוי ורק בנחיתה ניתן לראות את הברק הזהוב המיוחד‬
‫© משה לאודון‬ ‫של הזכרים‪ .‬רוב התצפיות בו היו מרום ‪ 2000‬מ'‪ ,‬אך פרט יחיד נצפה ברום‬
‫‪ 1550‬מ'‪ ,‬התצפית הנמוכה ביותר בחרמון‪ .‬מתחילת שנות ה ‪ 2000‬הולכת‬
‫© אופיר תומר‬ ‫ומתרבה האוכלוסיה שלו בין הרכבל התחתון לבריכות ההשלגה ברום‬
‫© סתו טלל‬ ‫‪ 1630-1650‬מ' ונראה שהסיבה היא מיני הארכובית שנפוצים כאן‪ ,‬ופרחי‬

‫‪183‬‬ ‫החרחבינות המרובים המושכים את הבוגרים‪.‬‬

‫תקופת מעוף‪ :‬הדור הראשון בוקע בראשית יוני ומעופף עד סופו‪ .‬הדור‬

‫השני מופיע באמצע יולי ונצפה עד אמצע ספטמבר‪.‬‬

‫מחזור החיים‪ :‬מקים שני דורות בשנה‪ ,‬פרטי הדור השני קטנים מפרטי הדור‬

‫הראשון‪ .‬שלבי הגלגול תוארו על ידי החוקרים הגרמנים שוריאן ופידלר שגי־‬
‫דלו אותו בטורקיה (‪ ;)1996‬הזכרים בוקעים לפני הנקבות‪ ,‬הם טריטוריאלים‬
‫בעיקר נגד בני מינם‪ .‬אחרי ההזדווגות הנקבות מטילות ביצים בודדות על‬
‫תפרחות החדעד (אקנטולימון)‪ .‬במעבדה רק זחל אחד עבר לארכובית‬
‫והשלים עליה את גידולו‪ .‬הביצה ירקרקה בצורת חצי כדור קוטרה ‪0.8-0.9‬‬
‫מ"מ‪ ,‬קליפתה מורכבת משקעים מחומשים ומשושים גדולים יחסית דמויי‬
‫מבנה כוורת‪ .‬הביצה בוקעת לאחר ‪ 10-12‬ימים‪ ,‬הזחל הראשון כולו צהבהב‬
‫עם שיער ארוך "חיוור"‪ .‬אחרי שניזון מתחלף צבעו לירוק‪ ,‬עד הזחל הסופי‬
‫שארכו ‪ 12‬מ"מ‪ .‬ניזון בעיקר בלילה‪ .‬התגלם בתחתית כלי הגידול בפקעת‬
‫קורים דלילה‪ .‬הגולם חום כהה ארכו ‪ 10‬מ"מ ובוקע אחרי ‪ 16‬יום‪ .‬הזחלים‬
‫והגלמים משמיעים קולות חיכוך בהרעדת פרקים בגופם (‪.)Stridulation‬‬
‫ב‪ 26.9.2009-‬בחלקו העליון של נחל שיאון ברום ‪ 1850-1900‬מ' למרגלות‬
‫החרמון הסורי צפו המחבר עם סתו טלל ואלכס עוז בעשרות זכרים ובחמש‬
‫נקבות‪ .‬פעילות כל הנחושתנים היתה סביב ‪ 3‬מיני ארכובית‪ :‬ארכובית זיפ־‬
‫נית‪ ,‬ארכובית הארזים וארכובית הלבנון הדומיננטית והחשודה כפונדקאית‬
‫כי רוב נחיתות הנחושתן היו עליה‪ .‬למרות שהיו שם כרי חדעד הלבנון ‪ -‬לא‬

‫ניצפתה אף נחיתה עליהם והנחושתנים העדיפו את ארכובית הלבנון‪.‬‬

‫תפוצה‪ :‬המין תואר על פי פרטים שנאספו באמסיה (‪ ,)Amasia‬דרום‬

‫טורקיה‪ ,‬תפוצתו משתרעת מזרחה לעירק ואירן ודרומה לסוריה‪ ,‬לבנון‬
‫וישראל‪ .‬החרמון הוא גבול תפוצתו הדרומי של המין‪.‬‬

‫פונדקאים‪ :‬לא דווחו בישראל‪ ,‬אך כמשוער‪ ,‬מיני ארכובית מהארכוביתיים‬

‫וחדעד מהעפריתיים‪.‬‬

‫‪Lycaena ochimFuasvooncihuismquuse(rHcuersrqicuhe-rSccuhsäfLfeinr,n[a1e8u5s1, ]1758‬‬