Page 54 - 8-8-2022
P. 54

‫הגנת הפרפרים‬

‫אחוזים הולכים וגדלים של הפרפרים‪ ,‬כמוהם כבעלי חוליות נדירים‪ ,‬נתונים בסכנת‬
‫הכחדה ויש להגן עליהם‪ .‬בדרך כלל אוכלוסיות הפרפרים גדולות‪ ,‬וכמות הביצים‬
‫הגדולה שמטילה כל נקבה עשויים לאושש אוכלוסייה שהתמעטה זמנית‪ .‬הבעיה‬
‫מתעוררת במינים מקומיים‪ ,‬שאינם יכולים להתאושש אם בית גידולם נפגע‪ .‬לפיכך‬
‫ההגנה על בית הגידול היא אפקטיבית ונודעת לה חשיבות רבה בהגנת הפרפרים‪.‬‬
‫יש המנסים להגן על פרפרים כפי שמקובל להגן על בעלי חוליות ויונקים; כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫נאסרה לכידת פרפרים במדינות מסוימות בדרום מזרח אסיה‪ .‬אך לעומת זאת כריתת‬
‫היערות נמשכת ובעטיה מושמדים מיליארדי פרפרים‪ .‬לחרקים חשוב במיוחד שבית‬

                                                              ‫גידולם יישאר במצבו הטבעי‪.‬‬
‫דוח מצב הטבע בישראל שהתפרסם ביולי ‪( 2022‬בן‪-‬משה ורנן) מצביע על קשת‬
‫רחבה של מגמות ואיומים שפוגעים קשות בפרפרי ישראל‪ .‬בדוח שמונה פרקים‬
‫שלכולם השפעה שלילית על פרפרינו‪ :‬גריעת שטחים פתוחים‪ ,‬שנויים בכיסוי‬
‫הצומח‪ ,‬שריפות בשטחים טבעיים ומיוערים‪ ,‬ניהול והגנת שטחים טבעיים‪ ,‬רציפות‬
‫וקיטוע שטחים פתוחים‪ ,‬זיהום אור ושינויי האקלים‪ .‬הנושאים האלה מוכרים לנו‬
‫היטב פרט לנושא זיהום אור שמשפיע קשות על השעון הצירקדי של הפעילות היומית‬
‫של הפרפרים וזחליהם‪ .‬הקוראים מופנים למאמר מעמיק של המחבר בבטאון אגודת‬

                                  ‫חובבי הפרפרים בישראל ‪ -‬גליון ‪ )2(39‬נובמבר ‪.2022‬‬

               ‫בארצנו יש מינים מקומיים שתפוצתם מוגבלת והם זקוקים להגנתנו‪:‬‬
‫• בשמורת עין גדי עופף עד תחילת שנות השישים של המאה העשרים לבנין טרופי‬
‫נאה שהתפתח על עצי המרואה‪ .‬מאז לא נראה שוב ונותרו רק עצים בודדים מקוריים‬
‫באזור מעיין עין גדי‪ .‬בשנים האחרונות נעשה מאמץ כביר לנטוע מחדש את המירואות‬
‫ומצב העצים השתפר ברחבי השמורה עד כדי כך שהן מוכנות ליישוב מחדש של‬
‫הלבנין בעין גדי‪ .‬אבל אוכלוסיה שרידית שלו בירדן מדרום לים המלח באזור נאת‬
‫המדבר א‪-‬צפי שהייתה יכולה להיות מקור להתחדשות האוכלוסיה בישראל הושמדה‬
‫אף היא בסוף המאה העשרים‪ .‬כיום נראה שהאוכלוסיה היציבה הקרובה ביותר ממנה‬
‫עשוי אפיק ים‪-‬סוף עמוק להסיע את הלבנין לצפון הערבה‪/‬ים‪-‬המלח נמצאת בחוף‬
‫המערבי של סעודיה‪ .‬לחילופין אפשר ליישב מחדש את הלבנין מאוכלוסיות גדולות‬

                                     ‫שנמצאות בשקע הסורי‪-‬האפריקני במזרח אפריקה‪.‬‬
‫• אוכלוסיית צמריר ה ֶק ֶדד בישראל היא שרידית‪ .‬תפוצתו "כתמית" בקבוצות מקומיות‬
‫קטנות ומבודדות הנאחזות בכל כוחותיהן האדפטיביים בפונדקאים (עמידות הגולם‬
‫התת‪-‬קרקעי לשריפות‪ ,‬דיאפאוזה רב‪-‬שנתית‪ ,‬הזחל גדל מוגן בתוך פרי הקדד)‪.‬‬
‫הפונדקאי קדד גדול‪-‬פרי גדל על אדמת טרה‪-‬רוסה וזו הולכת ונכבשת למטרות‬
‫החקלאות‪ .‬לא פעם נראה קדד גדול‪-‬פרי במרכז שדה חיטה ועליו פרפרים יחידים‬
‫שנותרו לפליטה‪ .‬בנגב הצפוני נימצאו בשנים האחרונות אוכלוסיות זעירות גם על קדדי‬
‫פיינברון ואלה מאויימות על ידי רעיית יתר של עיזים וכבשים‪ .‬כחליל זה‪ ,‬שהוא אחד‬
‫הנדירים בפרפרי ישראל הפך למין דגל של אגודת חובבי הפרפרים בישראל שמנטרת‬
‫ביסודיות את אוכלוסיותיו השרידיות‪ ,‬עורכת "הפנינג" וספירות שנתיות ועושה כל מאמץ‬
‫להגן על הביוטופים שלו – אולם כשאנו מגיעים לחלקות קרקע פרטיות הנמצאות בתוך‬
‫אזורים אורבניים כמו בתחומי ירושלים שם הערך הנדלני הוא עצום נראה שקצרה ידינו‬
‫להגן עליו ורק התערבות קיצונית של המשרד להגנת הסביבה בסיוע חקיקה מתאימה‬

                                        ‫עשויה להגן עליו מהכחדה מלאה באזורים כאלה‪.‬‬
‫• בערוצי הר הנגב גדל ה ִקר ָקש הצהוב‪ ,‬המכונה גם שיח הסנה‪ .‬הכחליל הנדיר קרקשי‬

                                                                                                                          ‫‪54‬‬
   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59