Page 84 - Step and repeat document 1

‫‪ gn ep‬אהבת אהבת ‪ iyy wxtir,i`aywlwgxt ,` wlg‬חסד חסד‬

‫©‪iְI¥p¦ r(£ce©) ENt¦ `£e‬ל ַהְִרעיבּרוֹוֹת ִנ ְָקעָָרליאו )‪(ָd‬שׁם ֹכּלִבְּדֶָשׁבִָרשׁיָהם‪,‬ה ַעָשׁדם ְֶשׁשִׁיֵּנֵיתּןם ָלעוָֹשׂרַה ֹלֶֹוחֶדהשׁ‪ְ.‬בּ ַע)‪(ְe‬צמְווֹ ִאםֶאתָקָנה ָבּהּ‬
‫ַה ַמּ ְשׁכּוֵֹןבּית‪ִַ -‬דּגּיָםרה‪ֵ,‬כּן )‪ָ(f‬אסאוּוֹר‪ֶ ,‬שֶַׁאדָּלְּעאתּוַֹיֲעְל ִֹמהדְשׁ ַתַּבֵּקּחַעוּץ‪ָ,‬שׁ ְוםַה ָלּ‪-‬ה ֲהֵרמיוֹ ִציהאוּאלוְֹכּ ַאְֶנא ֵתשׁי ָה ִעיר‬

‫ַה ַמּ ְשׁכּוֹן‪ֶ ,‬שֶׁנֱּא ַמר )שם יא(‪ַ ' :‬בּחוּץ ַתֲּע ֹמד ְו ָהִמִָאיּיד‪.‬שׁ ֲא ֶשׁר ַא ָתּה ֹנ ֶשׁה בוֹ יוֹ ִציא‬

‫‪cqgd aizp‬‬

‫משמע ב‪el‬שי‪i g‬ט‪e‬ה‪n in‬מ‪q‬ק‪l‬ו‪le‬בצ‪1‬תשנעהלפהשואיטה‪:‬סוחג'יאח )שוןש‪,‬םח' )אי‪c‬י(ר‪ .eilr zeaxdl.‬מדכתשבנהבמתועורבהרת)‪:‬דיב"רידםחכשוד‪,‬ן‪ ,‬כ"ז ניסן‪.‬‬

‫קט"ו‪ ,(.‬דאתה נכנס לביתו של ערב‪ ,‬בשם יא( בחוץ תעמוד וגו'‪ ,‬ואף דמוציא לו‬

‫הרמ"ך‪ ,‬ע‪b‬י‪.‬ין ָהָישהם‪ֶ .‬א ָחד ֵמ ֶהם ְקרוֹבוֹ ְוהוּאהלוֵמהִעיהרמשַאכוֶחןֶרמתד‪,‬ע ְתווָ‪,‬ה ַאכֵמחור שכֶשׁתֵאויבֶנ‪:‬נּוּוה ְאקירוֹשבוֹ הוּא‬

‫‪ epixacae‬יבואר היטב דבֵרמיִעיהרתוֹוס‪-‬פו)ת‪(g‬בַהבָאקּרוֹבאשקרוֵֹדאתם‪,‬ה ְנדּוהשוּהאבִונ ְקיָורצאיא' ִעא ָלמּי‪‬ך'וגיווֹ'‪ֵ,‬תרא‪.‬פילו‬

‫מציעא )קט"ו‪ .‬ד"ה אלמנה(‪ ,‬שכתבו הכי אסרה התורה למלוה ליכנס לפנים‪ ,‬שמע‬

‫ד'לא י §ח‪e‬ב¦`ול‪ַ m‬רהיָקּחירוֹם'ב וָי'לכוֹאל תְלחַהבוִשּׂליג בגְבּדַקלמיִנל ְהלוֹתדכניֵמסֲאהֵחִרליצום‪,‬רך ְו ֶהשׁעֵאביונוֹט‪ָ ,‬קארסוֹורב בֵאכילנוֹ ָיכוֹל‪,‬‬
‫אלמנה'‪ ,‬בא לאסור ניתוח המו ִנתְרר ֶאבהמקִלו ְכםאוָֹגרווהנ‪,‬י‪).‬ו‪(h‬כן ְדּמהווּכאח מקוֹמֵדהםש ְפל ַסהקָקּרבוֹחבו‪.‬שן משפט‬

‫אחר ]היינו לשליח בית דין‪ ,‬או לדידהו גם סימן צ"ז ס"ו בהג"ה‪ ,‬דאפילו אם ביקש‬

‫לאדם אח‪c‬ר‪ .‬מוּדַמאוהריי ִנּתְקאָ[ר‪,‬אוא ָףקרעוֹלב גבְל ִדע ְנסָיתןם ֶזהה?מלוָפּהשׁרוּקט ליְדּכִנדסינוֹלביְכּתמוֹהלו ְול ִהע ְנוַילןכתְוצָבדָקכלה ְבּיוֶֹרה‬
‫לבחנבביילתתוה‪,‬ח‪.‬בשבוציאה"תסזאוֵדרמָע)דשסאהבמ"פקעמק‪,‬קריונהאא'ם"(ם‪.‬אבלאאְויָחשנסַעורוִ‪,‬ןעליעףנחתיֵכּנןבןהגל'ולהחָצִבוַעבּרנלליַיההןא‪ָ‬גּ" ְהלבמ‪,‬שַיההםְתְקוִדֵּשדכבייןבסןםבמינ"זתמַעקווּה ְָקכל]י)ָוןסהחַי"אילקנותִובּחְל'סכי(ָאַדכמִינב"היסועטש‪,‬לעלְבוםאיְ‪ִ,‬בּאתיוֹחמּבדוֹרֶמכשׁיןדלחְלהלם‪[ַ.‬קִה‪,‬מוְפליְעָושׁאידייַָפּאןןהתט‬
‫ִסי ָמן‬
‫ָבָּניו‪.‬‬

‫בלשון נְיותַהוְלחָו‪ַ ,‬אכתדי ָבּלָניעובורקוֵֹבדמםשכ ְולןֶא ָבחישונ‪,‬י ְו ָאה ִתחוירוה וֵמכָאת ִבי'ובחוקץוֵֹדתםעמוְלד'ָ‪,‬א ִחמיושמעֵמ ִדאכנמּיוֹ‪,‬סה וּ ְשֵׁני ֶהם‬

‫לאוין‪ ,‬עד כאן לשון התוספות‪ .‬וכתב קעוֹלְד ִמילןצו ִרלךְשׁ ָהאערבוְקט‪,‬רוֹ ִאביפים‪.‬לו לא יעבוט אותו שם‬

‫זה הגאון רבי עקיבא איגר בגליון משניות ‪ -‬אסור‪ .‬ועיין בביאור הגר"א שם )ס"ק י'(‪,‬‬

‫)פ"ט מי"ג(‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬ולא זכיתי להבין‪ ,‬שגם הוא כתב שם כעין זה‪ .‬וכן משמע‬
‫הא הב' לאוין הם לאו דלא יחבול ולאו מ‪p‬ר‪z‬מ‪i‬ב‪"a‬ם‪d‬פ‪g‬ר‪q‬ק‪c‬ב' ממלוה )ה"ב( שכתב‪ :‬טען‬
‫דלא תבו)א‪k (,d‬ו‪l‬אי‪y‬נ‪y‬מ‪d‬י‪e d‬הו‪k‬י‪.'e‬כמתיהבא דלאיתינאתחב‪,‬יורהשידשעהלו וחהייחםביאסימאןותןתכו"הטרי בהאםליבהתורךבהבי )תסו‪,‬ק"ה( ופרי‬

‫והיה נוטלו במסביימתןו‪,‬רנה"יו גסעםיףכןה'‪,‬ב' ולעיאיוןין‪,‬שם איבןביתמן המדגידןיםשישכנםס)אלשבליתאו‪,‬ברהלםאסקה"ובא(‪ ,‬וולאאם כן הבו‬

‫דהרי בנ יטולסוףמבישתםו פהישריוטשאלמדיי )שב"בבו פ"מאשוהם"ד(‪ ,‬שדלהיוחא בידתלאדיןל‪,‬הושסיהףתורעהלה‪.‬הקפידה על זה‪,‬‬

‫לא ינתח‪,‬הודעיוןבלרענגיםן כעןניעהלמלקאבלתצבדא‪,‬קהע‪,‬כ"שיל‪.‬היהשננקארמאר‪e) :‬ב(ח‪e‬ו`ץ‪m‬ת‪w‬ע‪p‬מ‪d‬ו‪e‬ד‪.'ek.‬אבבלבאהיובתרמאחרידמףיןז' )ע"ב(‪.‬‬
‫ומהעשמתליום‪.‬לרמואהיהיינש)יו‪(,f‬שא`‪e‬פליול‪y‬וו‪c‬ל‪r‬לא‪z‬א‪.e‬ייקתןשחוללאחבחןערלעכרךוחוךהב‪,‬ימורשעכיהיוןןדעה‬ ‫ולדברינו קנביוחעא בבעיפרשיזוט‪,‬ות‪,‬צרידךאיי"הבויחוכדתיש‪,‬ב‬
‫שם‪.‬‬ ‫בלשון נידתוהוח‪,‬א ההודהיןאלמיענניאן דהדולוקאאהכשגמינלתתקה‬

‫בחזקה‪ ,‬דדכעןנייהוהאעילרשוקןודנימתיון‪.‬ח‪,‬ואכףמודנרימת"ואקי‪,‬הגיבהעצשמםו‪) ,‬ר‪g‬ק( י‪d‬ב‪w‬ר‪x‬ר‪ae‬א‪w‬ח‪e‬ר‪.mc‬כךכןלבימותכחדיןבגשמירשא ורש"י‬
‫כמו שכתדיבשהראיו"מףרי )םסטל‪ '.‬מיודפםי‪ ,‬ההריל"אף(‪,‬המאקבולר הולוא‪ ,‬מוןהם שיםכפ)ובהבו"מלעזאה‪ ..‬ד"והממעיניליךא(‪ ,‬כעלייןששכןם‪.‬‬

‫כשנכנס הלסבימת"וק ו)סבי'עלרימוח(שושתכקת‪,‬ב‪,‬אוועתשהנומטרלוב הבגעלניונתנו ד)נו‪(h‬טל‪dc‬ה‪e‬ע`ב‪e‬ו‪k‬ט‪.'e‬גםוקכןצתלברסאויףה‪ ,‬דמאכסתוור‪.‬בות ס"ז‪:.‬‬

‫שלא בפנניוה‪,‬גואיהמעאם דל'איניום‪.‬עוובנרראכיה אלים‪ ,‬בדזלהאואין‪`e‬ש‪t‬יי‪y‬ך‪ x‬דעובריתעולם יוידיתוזמההגםשבעאלו הללהאתופרדנלס‪,‬א מפרנסין‬

‫דלא תבוכאי‪ ,‬אשםכולבלצדאקפהי‪,‬לומבפנאיופןש זמהצויכמרווב עניים תבאותא היאתלומהביותאוחרוגוכ'ך‪ ,‬הימתלובםד‪ ,‬ממפנהי שהאיש‬

‫שכתבנו‪ ,‬שלצהרכייך לכפתירנבס סאותתםם‪,‬בולעשלוןכןחשבילנוה‪,‬את שהעוניבןר עדלרכמוה לשחזאומררהעלתוהרפהתבחיחום‪,‬ץ ותאעשמוהד‪,‬אין דרכה‬

‫דמורה עלבחשפביץלםש‪,‬נוזטהל אמיןביתשיויךבתכולרתכךמבשמכוצןות קדדאייןמתראיהל גחזמוורר‪.‬ההמרניתידנתמשהולםוהשאיתכוהלמלשהכושןי‪,‬ג במקום‬

‫בלי רשותענבייעלהעהיברית‪,‬לעדניכן הולאואלה‪.‬שוןועוחדב‪,‬להד‪,‬שםדגאוופליא מפאניחרה‪,‬ירעאלהכןאונדמחחהמ‪,‬תאכףיסדובפאמעתבדא‪,‬יש חשוב‬

‫ובין בפניאויןאפוסישקלאאכלבפכניךו‪,‬אילךהולנרוהותג‪,‬דאבכםלכה דשועלבחדןלוהמלאאשיהש מללעוניהן‪ .‬וגהםשבלפתי מאאבידדהאי )תכאדלעיל פ"ג‬

‫גווני עובעררובךשנאיו כלהאוריןמ‪".‬א‪ ,‬עיין בשולחן ערוךביאורורחשלמיסק"פדר(‪,‬ק והומאקבהלדי)ןהי"לבע(נ‪,‬יננהו‪.‬טעם על‬