Page 7 - a

‫‪gaon alef‬‬ ‫רבד חתפ‬

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫שנראה מגודל יראת שמים שהשליט עליו‪ ,‬לפעמים ראיתיו מאחוריו דרך שליטתו‬
‫העצמית שהתייחד בה‪ ,‬ופעמים שמידותיו המיוחדות והמעודנות האירו את כל‬

‫כולו כמרגליות זוהרות‪.‬‬

‫אורות רבים ריצדו לידו כגחליליות אש‪ ,‬עד שנדמה שכלל בתוכו הכל‪ ,‬ומידה‬
‫אחר מידה האצילה על חברתה גדלות ורוממות‪ ,‬עד שנמצא גדול מכל צד שהתגלה‬
‫לנו‪ ,‬ועדיין – ממשיך הגרי"י‪ ,‬עומד אני תחת רושם הדברים ששמעתי במשפחה‬
‫שאמר‪" :‬כל ימי כוררבי אב עצמי ואיני מבדפט על כך" משפט זה הוא מעט המחזיק‬
‫את המרובה‪ ,‬מה שכפף עצמו כולו לתורה בשלמותה לקיום מצוות ולעבודת‬
‫התפילה שהתייחד בה ולצרכי הרבים ולכבודם של ישראל‪ ,‬עד ימיו האחרונים‬
‫ממש כשחולשתו היתה רבה שגם אז לא נמנע מלהשתתף בברית מילה ובחנוכת‬
‫הבית של אחד ממקורביו אשר הכיר לו טובה‪ ,‬ועד אשר נפל ארצה בדרכו לתפילת‬
‫שחרית לא הרפה וגם אז התאמץ בשארית כוחותיו לקום ולהגיע לבית הכנסת‬

‫לשמוע קריאת התורה של יום חמישי‪.‬‬

‫ראוי להדגיש שכאשר נסתלק הסטייפלר לבית עולמו‪ ,‬אמר רבינו לתלמידו‬
‫הגר"י עדס ששאלו מה לדבר בהספדו‪ ,‬שאין להתרכז רק בסיפור מעלותיו ודרגותיו‬
‫העצומות אליהם הגיע‪ ,‬אלא חובה להתעכב בעיקר תביאופ עמלו העצום ויגיעבו‬
‫תבופה יומם ולילה מצעיפובו‪ ,‬צחקובו המורלאה וחתקובו תה'‪ ,‬הבתטלובו לעתוחב‬
‫ה' ללא רניוב‪ ,‬בוך הרקפב כל עניני העולם הזה ושתעמלו זה הגיע לחפגבו העילאיב‪.‬‬

‫כאשר הספיד פעם רבינו את אחד מתושבי "שערי חסד" שהיה צנוע ומעלי‪ ,‬אמר‬
‫אז בביאור דברי הגמרא (ע"ז יח‪ ).‬שרבי חנינא בן תרדיון שאל מה אני לחיי העולם‬
‫הבא‪ ,‬ואמרו לו כלום מעשה בא לידך‪ ,‬אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות‬
‫של צדקה וחילקתים לעניים וכו' ואז התפעל ואמר‪ ,‬מחלקך יהא חלקי‪ .‬ביאר זאת‬
‫רבינו שכל המעשים הטובים שנעשים בגלוי האדם לא נידון על פיהם‪ ,‬אלא רק על‬
‫פי הנעשה בצנעה‪ ,‬בינו לבין עצמו וזה ששאל אותו כלום מעשה בא לידך?! היינו‬

‫בצנעה‪ ,‬ועל פי זה שפט את חלקו לעלמא דאתי‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬אחת הנקודות המרכזיות שהתגלו אחרי פטירתו של רבינו ועליה סבבו‬
‫בשוק הסופדים‪ ,‬איך חי כל ימיו בהסתר בתוך הסתר וקיים בעצמו "והצנע לכב עם‬
‫אלוקיך"‪ ,‬שכל אחד היו לו את הצדדים שהיו ידועים לו במעשיו ואפילו בני המשפחה‬
‫ז‬