Page 44 - newent 1
P. 44

‫ח"י שנים‬
                                                                      ‫במגדלים‬

                                                                      ‫לאה אקסר‪ ,‬דיירת הבית בבת ים‬
                                                                                  ‫חוגגת יום הולדת ‪98‬‬

                                                                                   ‫>> איתן קלינסקי‪ ,‬דייר הבית‬

‫טשרנחובסקי ‪ֲ " -‬א ִני ַמ ֲא ִמין"‪ .‬לאה בצניעות רבה‬                    ‫ממרומי פסגות העשור העשירי לחייה זיכתה‬
‫מודה ָל ֵר ִעים המלווים אותה‪ ,‬כי " ִּב ְזכּו ְת ֶכם ֶא ְל ַּבש‬        ‫הדיירת‪ ,‬המשוררת לאה אקסר‪ ,‬אותנו הדיירים‬
‫ִּב ְג ֵדי ַּת ְד ִמי ִתי"‪ ,‬שבעיני‪ ,‬עיני הדייר‪ ,‬זו תדמית של‬           ‫במגדלי הים התיכון בבית בבת ים בערב ספרותי‪,‬‬
‫חכמת חיים המקרינה ומעניקה בחום‪ ,‬בנדיבות‬                               ‫שהיה בו שילוב מרגש וחוויתי של עוצמות העולות‬
‫ובענווה מפסגות העשור העשירי של חייה לציבור‬                            ‫מכל שיר בשיריה‪ ,‬ברהיטות לשונית‪ ,‬בהן לאה‬

  ‫הדיירים ולציבור העובדים בבית בו אנחנו חיים‪.‬‬                          ‫היקרה עטפה אותנו הדיירים עת האזנו לשיריה‪.‬‬

‫אותי כבש השיר " ָז ַכ ְרִּתי ַי ְלדּו ִתי" בספרה " ָיד ְּב ָיד ִעם‬    ‫לאה אקסר המשוררת כבשה את לב השומעים‬
‫ַהְּז ַמן"‪ ,‬המפגיש את הקוראים עם ילדותה של לאה‪,‬‬                       ‫בשילוב נדירשל תוכן וערכיות‪ ,‬שעלו מכל שיר‬
‫המחבקת את אדמת אמא המכורה שלנו שקרמה‬                                  ‫שקראה‪ ,‬ברהיטות הלשונית המרשימה של לאה‪ ,‬בת‬
‫עור וגידים והייתה למדינת ישראל היקרה לנו‪.‬‬                             ‫התשעים ושמונה שנים‪ ,‬המציינת ח"י שנים לשהותה‬
‫ילדותה של לאה חיבקה " ֶאת ֵרי ַח ָה ֲא ָד ָמה ַהׁ ְּשחֹו ָרה‬
‫ִמ ְּס ִבי ִבי"‪ .‬ביום כתיבת השיר בשנת ‪ 2016‬שוהה‬                                                               ‫אצלנו בבית‪.‬‬
‫לאה הרחק עם נדבכיה הראשוניים של הקיומיות‬
‫הלאומית שלנו המתחדשת ‪ָּ" -‬כל ֻּכ ִּלי ָׁשם‪ָ ,‬אז‪,‬‬                      ‫חשתי שכל הנאספים נפעמו מהמעמד‪ ,‬שמשוררת‬
                                                                      ‫בת תשעים ושמונה שנים מזכה בקולה הרהוט‬
                        ‫ְּב ַי ְלדּו ִתי ָה ְרחֹו ָקה‪ְ ,‬רחֹו ָקה‪"...‬‬  ‫אותנו הקהל בהופעה מרגשת‪ ,‬שהרעידה את מיתרי‬
                                                                      ‫לבנו כשהיא מקריאה שיר הלל ָל ֵרעּות‪ ,‬לחברים‬
‫מרגשת הייתה הופעת האומנית ענת עצמון‪,‬‬                                  ‫ולידידים‪ .‬הגם שנותרו מעטים ‪ֵ " -‬ה ַט ְבֶּתם ִעָּמ ִדי‪,‬‬
‫שממרחק של למעלה מיובל שנים זוכרת את האחות‬                             ‫ְּב ֵחן ּו ְב ֹנ ַעם‪ִ ,‬ח ַּז ְק ֶּתם רּו ִחי‪ְ ,‬ז ַק ְפ ֶּתם ְׂש ֵד ָר ִתי‪ ,‬הֹו ַס ְפ ֶּתם‬
‫לאה‪ ,‬האחות החמה והאהובה על התלמידים‬                                   ‫ְל ַמ ֲא ָג ֵרי ּ ֹכ ִחי ַּבּ ֹכל!"‪ .‬חשתי‪ ,‬ששירה של לאה אקסר‬
‫בבית הספר העממי בה למדה‪ .‬ענת הגיעה במיוחד‬                             ‫מתעלה אפילו על ההלל ָל ֵרעּות בשירו של שאול‬

                                                                                                                                                                 ‫‪44‬‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49