Page 12 - ALE
P. 12

‫מערת הרשב"י‪ .‬צילום‪ :‬אושרה דיין‬
                                                                               ‫מתוך אתר פיקיוויקי‬

‫רגע לפני שנתקדם‪ ,‬ימשוך את עינינו העץ המרשים‬                 ‫במשך ‪ 13‬שנה‪ ,‬התנא רבי שמעון בר יוחאי הידוע‬
‫שבכיכר המעיין‪ .‬רגע לפני שנתקדם‪ ,‬ימשוך את‬                    ‫בכינויו "הרשב"י" ובנו רבי אלעזר אשר נדונו יחד‬
‫עינינו העץ המרשים שבכיכר המעיין‪ .‬במקרה זה לא‬                ‫למיתה‪,‬בשל התנגדותם לאימפריה הרומית‪ .‬המסורת‬
‫מדובר בעץ חרוב‪ ,‬כי אם בעץ תות אשר לפי מסורת‬                 ‫מספרת כי הם שרדו הודות לשתיית מי המעין‬
‫עתיקה מסייע בגרוש שדים‪ .‬עצי תות משמשים מזון‬                 ‫הסמוך ואכילת פירות עץ החרוב שהסתיר את פתח‬
‫לזחלים של טוואי המשי‪ ,‬שעמדו במרכזו של ענף‬                   ‫המערה‪ .‬כל העת ששהו במערה למדו האב ובנו תורה‬
‫כלכלי משמעותי בכפר במאה ה‪ .17-‬זחלי הטוואי‬                   ‫והעלו על הכתב את סודות חוכמת הקבלה‪ .‬עולי‬
‫ניזונים מעלי העץ ומתגלמים בפקעת‪ .‬מפקעות אלו‬                 ‫רגל יהודים רבים פקדו את המקום לאורך השנים‪ .‬גם‬
‫מייצרים את המשי‪ .‬סוד זה היה ידוע לכמה משפחות‬                ‫כיום הסיפור המשפחתי העתיק מושך אליו מאמינים‬
‫מקומיות שהתגוררו כאן באותה תקופה והן התפרנסו‬
‫מהמוצר המבוקש‪ .‬עץ התות זכה להופיע על גבי של‬                                                                   ‫ומבקרים רבים‪.‬‬
‫שטר של מאה ש"ח שהוקדש לפועלו של הנשיא‬
                                                            ‫מהמערה נצעד בשביל היורד לכיוון הכפר עד שנגיע‬
                                ‫השני יצחק בן צבי ולפקיעין‪.‬‬
                                                            ‫לרחוב‪ ,‬נפנה בו ימינה ונמשיך למעיין הכפר‪ .‬כפי‬
‫בכיכר המעיין‪ ,‬נתוודע לא רק למקור החיים והפרנסה‬              ‫שראינו בתצפית‪ ,‬המסלע המאפיין את הגליל העליון‬
‫של הכפר‪ ,‬כי אם גם למורשת הדרוזית ולמושאי‬                    ‫עתיר מעיינות‪ ,‬וכמו במקומות רבים אחרים‪ ,‬גם‬
‫הערצה מקומיים‪ .‬את הכיכר מקשט פסל מסקרן‬                      ‫כאן התפתח היישוב סביב המעיין‪ .‬בתי הכפר נבנו‬
‫של הסולטן באשא אל‪-‬אטרש מחזיק ברסן של‬                        ‫סביב מקור המים המקומי‪ ,‬וממנו שאבו מים לבתים‬
‫סוס העומד לידו‪ .‬הסולטן היה לסמל לאחר שארגן‬                  ‫ולבעלי חיים‪ ,‬לכביסה‪ ,‬לחקלאות ואף להפעלת טחנת‬
‫התקוממויות נגד האימפריות השונות ששלטו‬                       ‫קמח‪ .‬כך היה המעיין למוקד משיכה לתושבי הכפר‬
                                                            ‫ולמקום מפגש שבו מעבירים ידיעות ועושים עסקים‪.‬‬
                 ‫במרחב ברבע הראשון של המאה ה‪.20-‬‬            ‫גם בימינו‪ ,‬המקום שוקק חיים ומסעדות ומדגים‬
                                                            ‫בצורה טובה כיצד בכוחו של מקור מים מקומי ליצור‬
‫מהמעיין נמשיך ללכת בסמטות ציוריות בעקבות‬
‫שילוט אל בית הכנסת העתיק של פקיעין‪ .‬כמה‬                           ‫עוגן לחיי משפחה ולהדק קשרים בין התושבים‪.‬‬
‫סיפורים משפחתיים נשזרו בקורות בית‬
‫הכנסת‪ .‬במקום נמצאות שתי אבנים ובהן‬
‫מסותתים סמלים יהודיים‪ .‬לפי המסורת‪,‬‬
‫אבנים אלו הובאו לכאן על ידי אחת‬
‫המשפחות המייסדות של בית הכנסת‪,‬‬
‫משפחת כהונה שגלתה מירושלים לגליל‬
‫לאחר חורבן בית המקדש‪ .‬המקום שופץ‬
‫כמה פעמים בעת החדשה‪ ,‬ובעשרות‬
‫השנים האחרונות פרסה משפחת זינאתי‬
‫את חסותה על המקום‪ .‬המשפחה התגוררה‬
‫בכפר עם משפחות יהודיות נוספות במשך‬

‫מעיין הכפר‪ .‬צילום‪ :‬אנ"א‬                                                                            ‫‪6‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17