Page 17 - SHABAS

‫רס"ר רותם ברקן‬ ‫צעדה לזכרו‬
‫של מאיר מויאל ז"ל‬

‫רס"ל אשר וונדם‬

‫רס"ר רועי אברהם רב‪-‬כלאי והבה אבו עואד‬ ‫רס"ם אמיר דדון‬

‫ובראשם המפקדים שלי – רב‪-‬כלאי דני‬ ‫את אחי שמשרת בחטיבת הצנחנים‬ ‫טרם חזרתם לשגרה‪.‬‬

‫חיוו"נרד‪.‬היומסיגנימתיולומיאישרם‪:‬טו‪0‬בי‪8‬ת דוד ‪ -‬עוטפים‬ ‫להיעהוהטכףמי‪.‬תהרמדלחמשאמשאגמ‪,‬זשהעהומושירההתאתא‪,‬יביב‪:‬וכאלובסנלריעהכאוטלרלגשפה‪,‬ווםאביחיאורבלותרעייי‪.‬חלשיאלםה‬ ‫החזרה לשב"ס‪ :‬המשמרת‬

‫נללפסוממעיהלבהאומי"וחםעשחכמרביאחתהפיויירב‪,‬בטתדח‪.-.‬רב‪2‬ימהקמ‪1‬ימר‪.‬ההעכגיהשימםלובלובלןרהשסיםי‪,‬גממהתלםלח‪,‬חרלבובופזגבןלםממתקםימוהקיהכייםצריאמעלובשההתוקייאה‪.‬הבשוצייאהםוויהתיםייטעבתו‪,‬ויויחכ‪.‬םרדצבול‪:‬ל‪,‬מבאלואק‪0‬ו‪,‬תהג‪4‬תיגחחואמםעהזלנשגידבשרוהליבייניקמיעויותכצםעובותםהםחלכתבתיהיל‬ ‫לחיילים הרהוגמיפםקרדיביםם נשוליס‪,‬פיעום‪,‬טופיאנםי מודה‬ ‫הראשונה הייתה כאפה רצינית‪ ,‬בהמשך‬
‫זהככרוי שלמ אשבמיעהוגיתבויר‪ :‬ואברמגנהולךצעפדעהיללוזתכרו‬ ‫על הזכותאלוהתייותבהחמלוןקחמומםנוו‪.‬אהבה‬ ‫נהיה קל יותר מיום ליום‪.‬‬

‫לחיבלהוץהשאזתרתחפו פמצוסגע‪,‬ל נהיפחציעדתהי ומבירחגילדיות‬ ‫הייהתחהזר רהוכדוה‪,‬אלגישםהברליב"הבסכ‪:‬לבזההיכובהתטת‪.‬אהקהםלצמווותת‬ ‫הכי משמח‪ :‬לחזור בשב"ס לחברים‪,‬‬
‫מ נפוגיסעפותת שמלהמטיתלחם‪.‬קורהנמט‪.‬שתלתאפיאםשלכבחשו‬ ‫המדהים משחלזיקיםבהאוובתלי‪,‬תמהתחששלביםראש‬
‫שכחושלשצאהלעתיםאהתמהשרופפטא"המאהורקורשהלךאימתיאיר‬ ‫להתקבל במחיאות כפיים‪ ,‬ולזכור תמיד‬
‫הועאדנייןתןזוליהנר"שיכיקהכ בשממוצכחךואהימהר לאי‪:‬ביי‪,‬הימהאיר‬ ‫וצוות‬ ‫לאמלוצן‪,‬בי‬ ‫רבביבבויסמכ״לארואידארשאגיילי‪.‬לשיתם‬ ‫התחום‪,‬‬ ‫שבכל מצב כולנו אנשי קבע ביום יום‪,‬‬
‫בסאדתר‪.‬הבעומלהםלבךמכעלשיוה ופיטנוויב לבבמו‪.‬סוהיקוזלמביהתהזו‬ ‫העובדים‬
‫וביטחון המדינה עומד לנגד עינינו‪.‬‬
‫החמולאיודם ריבגנשההריאהותיה וצאלתחתהימלשפשחמוהר‪ .‬על‬ ‫הכי משמח‪ :‬פשוט לחזור לעבודה‬
‫נהפהגה"כעםרהיבלוהרקם‪,‬יאעדודשכום‪,‬חונישטהוכהתפגהפלענותובחשקווולרתחבריסברהא"מרהחג‪.‬שבוין"‪.‬קתהיההאם‪.‬ב‪,‬זטרחפחנתייי‬ ‫ומה אם שוב מילואים השנה‪:‬‬
‫שלי‪ .‬שמחתי לחזור לחיקו של הצוות‬
‫הלאחבזארהשאהלישהבהכ"יסט‪:‬ובעוהדואלעאשחהזכרמתי‪,‬טב‬ ‫העבודה בצפון עוד לא החלה‪ ,‬טפטוף‬
‫שלי‪ ,‬לשאר העובדים‪ ,‬לטיפול הפרטני‬ ‫פה טפטוף שם‪ ,‬חולייה שתוקפת פעם‬
‫כריגכועלתביביבתכלהתחוחולים‪,‬ם ובשכיוובנאתי ללאקיחירם ז‪18‬את‬ ‫והכקזוב‪,‬וצמתיתולךעבאוכדפהתיעוצתמהו‪.‬דאגה לאנשים‬
‫ני ותולגחירוםם ולאאמבורא נלחעתבורשםללשימקעולםה‪..‬ב‪.‬קרוב‪.‬‬ ‫בכמה ימים‪ .‬נשארה עבודה רבה וקשהבשם האב‬
‫בקיויתלההממקאמושגתחהר‪.‬נפייר‪.‬הםשאמםעבבהילנחויושנכהובחתמאייבדחיתינמאהיה‪.‬תהגלראדואווולםלפואצי‪-‬יכהנםהכעלתריהכנביהשההםנוניחעלשתהזן‪,:‬טארבהי‬
‫אח "ריאני גשאאהשלתהיקוםת‪ ,‬שייאכחתזולרארגולןהמשרשוךאה‬ ‫שם‪ ,‬ואנחנו חייבים לפעול‪ ,‬בטח אם‬
‫הקאריתיראהנ‪.‬שיו ודואג להם בשגרה ובעתות‬ ‫בתי"אמואםזובהשתאאבםאלצרנכהירםג‪,‬שלשהגמרעתרכוחתיינו‬
‫ומהשבאר‪,‬ם משוודבהמיללומאפיקםדיהםשנשה‪:‬ליבעשזרשמתים‬ ‫השתנתה מהקצה אל הקצה‪ :‬אבא היה‬ ‫תורשסבי"להצפאוןפטררתם חזמרווי לאבלתי|הם‪..‬לוחמת‬
‫השאםת אהחאלידם ובאמחרזוכרז‪ ,‬לולמכוכתי‪.‬חיכםשאישדעררכשים‬ ‫רסכ"לריארוהתבםביברתקמן|עעצורבאדותהלי קידר‬
‫שושבל לאמחיוולוה‪,‬אירם‪,‬עותא ותגמיישספחבתילוית לאיחנשםוברק‬ ‫רבה‪-‬חכברלאהיכיוהטובבהשלאי‪,‬בוהאעווזןאהד|קשקבצתיןשל‬ ‫סוש"צמאיונניאה‪,‬למיותמגתו‪,‬שרררביתתסתב"יכררלווחאחם‪,‬משתבלמכלקיוראהמבקרבייתת‬
‫תאכגבפ""ללמקתםהייאמזדבאישפבפסששמ"חהירוהרילואוגעהאובלניואבהרםונרח‪:‬וג‪,‬עסלרסהלחמתנגובר"רגבידליכללבלחרגגמסדעורשונדנמות‪.‬רוןת‪,‬‬ ‫תהפמקעיצדרבאומיהלליואקיידםר‪ :‬זעהוכבחדצית שחנקה‪.‬ראבי‪,‬‬
‫פעסימיסימם‪,‬האכיין אכםאןדרשךאלחיהי‪.‬ם"‪.‬‬ ‫מומדאייערין‪.‬מויאמלי המי"לדו‪,‬אניהםר‪:‬ג ‪4‬מ‪5‬טיל נ"ט ב‪5-‬‬

‫הקהלבונמוכושיביצמבהיבפרםקיז‪3‬שיש‪2,‬לה‪20‬היצבהה"בעגלמתםבישצקלועופובשןאי‪.‬דירבגםח‪:‬שליו‪.‬מקלחתבבמדרים‬

‫טוב"אשבליאמחיאוהדקאטן‪,‬הבס ומהלעארוירךי לאותקרההיחי״ידל‪,‬ים‬
‫נהורלגכןבהשסבכיתםהללשאחוהריהס‪,‬ו וסבלמעקבובידלה משסלוחכונת‬

‫מגזמיןגזירןואריוםאיםשב"שסב"|ס‪13 1|7‬‬