Page 128 - OEL-YOSEF-2
P. 128
בבררבייירייתיתאתאאממללמאלאככאתכתתההמהממששככשןןכןפפ""פאד"גא קכצוחאאההלל ייווססףף קצכוח
_ _ _ _ _ _ _ _א_ _ו_ _ _ _ר _ _ _ _כ _ _ן_ _ _ _ _ _ _ _ש _ _ _ל_ _ _ _ _ _ה_ _י_ _ _ _ר_ _י_ _ _ _ע_ _ו_ _ _ _ _ת_ _ _ _ _אשלהלשייוםסףב_ _ _ _א_ _ _ _ _מ _ _ _ה_ __ _ _ _ _ _ _,צ_ _ _ _א_ _ _ _ _ _ _מ_ _ _ _ה_ _ן_ _ _ _ _ו_ _)_ _ _ _ _ _ע_ _ _ _ _ש_ר
צלאעמוהמתשכלןרתחיבמנוהנוהששתלייחןרותתןע עשלר צלאעמוצפתון (משצמדותזכהו,ולעה)ש,ר
ופיארמשו"יתושמתצדאת זההשלחן,שהשןלחןיוברצדפוןתמשווךמכמןסוהכתותלההקצרפושניים
שותיהאאדמוניתםו.מחרצוהח,בוןמנורשלה יבדרריועםומתשואכרהבמעןיכםותולאהרדברועמיאשמתוית
וכאמיהלמאשצשושודאנחתלךראחותאןקכוממוומרלחרהעךצעאמשהנה,הושלוכרומלרתהמיפשמחזיכמבןבשעמשחזכורןמשכהאןיחזר,ורםהההועבבמפכןיעונשתלרתהרחויםפןבעתנלאאכתחתפנו,מגמרנלוידכהצםתתצדאואמהילמעןירעאשררמחריחשביצהועביםןיערהןיהשארמששמההללשאהאמ,כחמןשןוחישוותל.תםהלכמןמפעננזו"יאמברהכם.דמ,חהריהה
ארבעים ,נשתיירה שם יריעה אחת שכפלה אל מול
עט)שתפורנוריהמאקאנהמויור:את,מההנלועאירריְךןהשהנליערראדיבעימהה'נוזהשַ)אלהחוחמתוןלכשֹבחליפמש"לישםםת(באאשאממוםהתותפר וסחהויבכוקַ'ראירהבהנעע"אהבלא)להממהשדשהמתירהשייעששהתרהשחנאבאהחולת
המתנדהא ַאחשתמלקענישתיהעמׂנשוררה יהרילעתש:ל(חשןמותהיכוה ,ח)ח .ומ ושחבראתמואתת חרמצשונהוירילעותמלרבדעוםאת
המנושרשההיוריהעשתללחבןד.וכעפילית"אשת .הוירעייעיןה הלשקשימתן א(לפמ"ּויל פסני"הקאהטלו():ששםהשמםנוט)ר.ה
ה__י___ת___ה__ ___ע__ו___מ___ד___ת_____ב___א__ו___פ__ן______ש___ק__נ__י___ה_____ה_יואהמלסויודסריףם ____מ____מ__ז__ר____ח____ל____מ___ע___ר___ב___ו___א___כ____מ__"___ל______.
ה) וחברת את האהל והיה אחד ,פירוש בהמשך ורצף אחד כמ"ש
בלא אויר (ביסנ"יקהן,ד)ובזשהתיהצינדהק 'והחחובבררתותאתמהחואבהרלוותהיבהקראסחיד'ם. לעיל
ודו"ק. וריוח
ו) עשר אמות לרחבו נשתיירו עשר אמות מצד זה ועשר אמות
מצד זה וכו' ,כבר נתבאר לעיל (אהל יוסף פ"ב ס"ק ז) דברייתא
דידן רבי יהודה היא ,דס"ל (שבת צח ):דקרשי המשכן היו רחבים
אמה מלמטה והולכין וכלין מלמעלה עד כעובי אצבע ,אבל
לדעת רבי נחמיה (שם) עובי הקרשים היה אמה לכל אורכן ,א"כ
נשתיירו תשע אמות מכל צד והיו היריעות מגיעות עד האדנים
ולא מכסות אותם ,וכן פירש רש"י בחומש אליבא דרבי נחמיה,
וה"ה לרוחבן של יריעות ברייתא דידן אליבא דרבי יהודה.
ז) וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל ,פירש"י אל מּול