Page 139 - OEL-YOSEF-2

‫קנקקנקאלליטטאאההלל ייווססףף‬
‫בברברייריייתתתאאאמממלללאאאכככתתתהההמממשששככןןכןפפ"פ"ו"אאה‬

‫_____י_____ת___ד_____ת__י__ו_____ו____כ___ל_____י_____ת___ד_____ת______ה___חאצהלר יונסחףש_____ת__‪_______.‬א____ב___ל_______א__י_______א____ת____ה_____י__ו____ד_ע‬
‫(עכירמובהיןמסןג‪):‬הקבלשעםירם"י‪,‬ל ופהתרחשהב"אש ולהרחיצטבר‪",‬אכוהשרה"וןאבחיאדוומשירהםט)‬
‫( טש'ום)אותרביקנולעביחייהחבמצדרר ושואעתלמהסתוךרהפבתפחסוקשהענר"ל‪,‬ה כחוצלרהו אס"שלר‬
‫שעהילו השנמישארכוןנוותעולכרהבימיזהבודחהסבןבילבק'ישמ‪.‬הוכנב"ילן‪ .‬ומאגשבכןאילמאמזבבהח‬
‫מילתותראהדאומר‪:‬ה טשואאתמרקלהעיכהתחוצבר(ודאתברמיסְםך יפ‪,‬תחא)ש'עורעׂהשחיצתר אלָשךראערלוןהמעשץכ'ן‪,‬ועללא‬
‫נר_ה_ע_א_א_י_הש_ר_תו_מו_זין__ב_מ__חכ_הע__זע_סצ__הבי_תי_‪__,‬ב__שולו___טמאמ__י_תספ__ם_ר_תמ‪_.‬י__בש_תכ_יר_רנ_י_ם_אל_ה__עם__נ_ששו__"א_פה_י_דית_‪_.‬ר(_הכ_בלשאמומכדהלעבילמרצעייאדוב‪,‬יזדסכשתוףה)םט‪_ .‬יו_ע__םא_ץ__ת__כ_כ_ע_למ__ו_ש_א__ה_ש__שר__כ_ימ__על__ׂש_ש__הכ_ה__ל_ל_יר__ה_ב__םי_ה_נו__מו_ע__ב_ש_ד_אּ_וכ__‪:‬ןת___‬
‫יתדות‪ ,‬כמין נגרי נחשת עשויין ליריעות האהל ולקלעי החצר‬
‫קשורים במיתרים סביב סביב בשיפוליהן כדי שלא תהא הרוח‬

‫מגביהתן‪ ,‬ואיני יודע אם ת‪‬חו‪‬בי‪‬ן‪‬ב‪‬אר‪‬ץ או קשורין ותלויין וכובדן‬

‫מכביד שיפולי היריעות שלא ינועו ברוח‪ ,‬ואומר אני ששמן‬
‫מוכיח עליהן שהם תקועין בארץ לכך נקראו יתדות‪ ,‬מקרא זה‬
‫מסייעני 'אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח' (ישעיה לג‪ ,‬כ)‪ .‬ע"כ‪.‬‬

‫ומרנא ורבנא רש"י הקדוש חכם עדיף מנביא‪ ,‬שכן מבואר‬

‫במדרש (במד"ר פ"ו פיסקא ד) 'ויתדותם' אלו יתדות המשכן‬
‫ויתדות החצר של נחשת‪ ,‬שהיו נועצים בארץ סביב שלא יפיל‬
‫הרוח לקלעים‪ .‬ע"כ‪ .‬ונראה שבעת שפירש"י פירושו על התורה‬
‫היה מדרש זה בעלם מעינו הבדולח ולהכי פירש מסברא‪ .‬ודו"ק‪.‬‬

‫ט) ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן‬

‫ועל המזבח סביב וגו'‪ ,‬והמשך הפסוק הוא 'ואת מיתריהם ואת כל‬
‫כלי עבדתם ואת כל אשר יעׂשה להם ועבדּו' (במדבר ד‪ ,‬כו)‪,‬‬
‫ואיתא במדרש (במד"ר הנ"ל פיסקא ג) 'ואת מיתריהם' אלו‬
‫המיתרים מה היו עושין בהם‪ ,‬היו מקפלין היריעות והקלעים והיו‬
‫אוסרים בהם ומניחים אותם על העגלות ע"כ‪ .‬ועיין (שם) בפירוש‬