Page 202 - KETER TORA
P. 202
פרק ט
הלומד שלא לשמה נכוה מחופת חבירו
כאשר אינו לומד לשמה אלא על מנת לקבל פרס ,יש לו גם כן חופה בגן עדן אך הוא
נכוה מחופתו של חבירו שלמד לשמה ,וזהו מה שאמרו רז"ל [ב"ב ע"ה א'] אמר רבי חנינא
מלמד שכל אחד נכוה מחופתו של חבירו.
[פי' הגר"א משלי י"ב ח']
ילמד לשם שמים ולא כדי שיכבדוהו
ילמד אדם לשם שמים ,ולא כדי שיכבדו אותו האנשים ,וכן לא בשביל שיתנו לו
אנשים שכר על לימודו ,אלא אם כן יעזור לו ללמוד ,ושלא יצטרך עי"ז לבטל מלימודו
לעסוק לפרנסתו ,שע"ז נאמר [כתובות קי"א ב' ועוד] גודל מעלת המהנה ת"ח מנכסיו.
[ביאור הגר"א יו"ד רמ"ו ס"ק -נ"ז ,נ"ח ,ס"ד ,ס"ט .וכן בפ' הגר"א על אבות פ"א מ"ג ,ופ"ד מ"ז]
הלומד ואינו נוטל עושר וכבוד הם צפונים לו לעוה"ב
מי שלומד לשמה ואינו נוטל העושר והכבוד שהיה יכול לקבל מהלימוד בעולם הזה,
העושר והכבוד הזה צפון לו לעולם הבא.
[פי' הגר"א משלי ח' י"ח]
החכמה מביאה ליראה והיראה מביאה לחכמה
אם אין יראה אין חכמה ,אם אין חכמה אין יראה [א"ה ,ע' יהל אור פר' משפטים דף י' ע"ב,
שמפרש הגר"א דחכמה היינו תורה] ,כי היראה היא המביאה לידי חכמה ,וזהו אם אין יראה אין
חכמה.
ואם אין חכמה אף שיהיה לו יראה -אינו כלום ,כי יראה לית ליה מגרמה כלום ואין
בור ירא חטא ,כי היראה אינו אלא רק אוצר לחכמה ,כמ"ש יראת ה' היא אוצרו [א"ה
וע"ע באריכות בספר נפש החיים ריש שער ד' בענין זה].
[פי' הגר"א משלי פרק ב' פס' ה']
202
