Page 26 - חוברת על״ה 16

‫"הזורעים"‪ ,‬חלוצים דתיים‬ ‫של״ח בשבילים‬
‫בגליל התחתון‬

‫ד״ר רונן סלע*‬

‫בית הכנסת במרכז "הזורעים"‪ ,‬צילום‪ :‬אלמוג‪,‬‬ ‫ארגון "הזורעים" נוסד! הימים? ערב‬
‫מתוך‪ :‬ויקיפדיה‬ ‫שבועות‪ ,‬שנת תרצ"ד‪ .1934 ,‬המקום?‬
‫כפר אלמאלו (‪ )Almalo‬שבצפון‬
‫בפרדסים‪ ,‬במשקים חקלאיים וכדומה‪ .‬מרביתם לא‬ ‫הולנד‪ .‬מי החברים? חברי ארגון‬
‫עלו כקבוצה מאורגנת‪ ,‬אלא הגיעו טיפין טיפין בהתאם‬ ‫הפועל המזרחי‪ ,‬ברובם מגרמניה‬
‫ומהולנד‪ .‬מרביתם היו בעברם חניכי‬
‫לקבלת הסרטיפיקטים מהאנגלים‪1.‬‬ ‫תורה ועבודה ובני עקיבא ומיעוטם‬
‫מתנועת פועלי אגודת ישראל‬
‫באביב תרצ"ז (‪ ,)1937‬באספה כללית של ארגון הזורעים‪,‬‬ ‫(פאג"י)‪ .‬מעשיהם בכפר אלמאלו?‬
‫הוכרז על הקמת קבוצה של משפחות על אדמת קק"ל‬ ‫הכשרה חקלאית לקראת עלייתם‬
‫שתשתייך לארגון המושבים של הפועל המזרחי‪ .‬הוחלט‬
‫כי הקבוצה תעסוק בעיקר בפלחה ולא בפרדסנות‬ ‫לארץ ישראל‪.‬‬
‫כמקובל‪ .‬כאמור‪ ,‬חברי הארגון‪ ,‬שלושים במספר‪ ,‬היו‬
‫חקלאים מנוסים‪ .‬כיוון שמספר החברים שהיו שנתיים‬ ‫כיום‪ ,‬מראה יישובים דתיים לאורכה של הארץ הוא מובן‬
‫בחוות ההכשרה בהולנד לא הספיק להקמת ארגון חזק‪,‬‬ ‫מאליו‪ .‬אך בתקופת המנדט היה המגזר הדתי מיעוט‬
‫הוחלט לקבל גם חברים שעברו הכשרה חקלאית טובה‬ ‫זניח‪ ,‬והנחת היסוד הייתה שדתיים אינם מסוגלים כלל‬
‫בארצות אחרות‪ .‬לארגון התקבלו ‪ 25‬חברים נוספים‬ ‫למעשה התיישבות‪ .‬בין הקיבוצים והמושבים שהחלו‬
‫מקבוצות הכשרה של פועלי אגודת ישראל בגדרה‬ ‫להתבסס בעקבות העלייה השנייה כמעט לא היו‬
‫ובכפר סבא‪ .‬לצורך יישום התוכנית להקמת הקבוצה‪,‬‬ ‫יישובים דתיים‪ .‬מעט היישובים הדתיים שהיו התפרקו‬
‫נוסדה קרן להתיישבות וקרן להוצאות בחתימת כל‬
‫החברים‪ .‬בדיעבד הסתבר שעצם השקעת החברים הון‬ ‫כעבור זמן‪.‬‬
‫ראשוני מבעוד מועד שידרה רצינות בעיני המוסדות‬
‫המארגנים ואפשרה קניית ציוד לפני העלייה לקרקע‪.‬‬ ‫בחוות ההכשרה אלמאלו שבהולנד‪ ,‬שהו חברי ארגון‬
‫מושב הזורעים שימש ספינת דגל להתיישבות ציונית‬ ‫הזורעים כשנתיים במטרה להכשיר עצמם למעשה‬
‫דתית השומרת תורה ומצוות ומקיימת פעילות חקלאית‬ ‫ההתיישבות בארץ וכתנאי לקבלת אישור עלייה‬
‫(סרטיפיקט) מידי השלטונות הבריטיים‪ .‬בחווה היו חדרי‬
‫והתיישבות‪.‬‬ ‫מגורים וחדר אוכל משותפים‪ ,‬ורוב החברים הוכשרו‬
‫אצל איכרים מקומיים שעסקו בעיקר במשק החלב‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1938‬בעיצומם של מאורעות ‪,1939-1936‬‬ ‫אחדים הוכשרו אצל בעלי מלאכה מקומיים‪ .‬החברים‬
‫עברו אנשי הזורעים למושבה מצפה במטרה לסייע‬ ‫ניהלו חיים רוחניים‪ ,‬למדו עברית וידיעת הארץ ועסקו‬
‫לעשר המשפחות שנותרו במקום בעבודה ובשמירה‪.‬‬ ‫בלימוד תורה‪ .‬בתום ההכשרה‪ ,‬עלו ארצה כבודדים‬
‫הם הקימו מחנה צריפים במצפה‪ ,‬עבדו ביער צבי‬ ‫על פי אשרות כניסה‪ .‬עם הגעתם לארץ‪ ,‬התפזרו חברי‬
‫הזורעים במקומות שונים והתפרנסו למחייתם מעבודה‬

‫* מורה לשל"ח וידיעת הארץ במחוז מרכז‪.‬‬ ‫‪26‬‬
‫‪1‬נפתלי כהן כסלו (תשנ"א)‪" ,‬ארגון הזורעים ‪ ,"1939-1948‬עמ' ‪.3‬‬