Page 57 - Demo
P. 57
57
ַאֶתּם ֲחִריִגים, ֵצאוּ ֵמַהִמְּנָהָרה ְללֹא ֲחָשׁשׁוּמוָֹרא, ְוגוַֹרְלֶכם ָהַרע. ִיְתַגֶּלּה ִכְּבָרָכה. ִכּי ָבּעוָֹלם ֶשׁל ַהיּוֹם ִל ְהיוֹת ְכּמוֹ כּוּ ָלּם, ז וֹ ַה ְפּ ִצ י ָע ה ַהָקָּשׁה ִמכּוָּלּן.
אנחנו חושבים על ההרוגים, אנחנו חושבים על החטופים, אך כנעט ולא על אלפי הפצועים. כל פציעה קשה היא אסון לכל החיים, האם יכול להיות בה גם צד חיובי כלשהו? בגישתי האופטימית ומנסיון חיי, אני סבור שיש...
מוחים ולוחמים
