Page 66 - 1973 משא קטלוג
P. 66
לוייתן דויד
לוייתן למד במכון "אבני" לאמנות והמשיך ללמד ציור במכון. בו בזמן היה, אסיסטנט של הצייר יחזקאל שטרייכמן. בשנים 1977–1979 זנח לוייתן את הציור לטובת יצירת אובייקטים תלת-מימדיים. בשנת 1979 הוא עבר לאמסטרדם, שם הקדיש את תערוכתו הראשונה ליצירתו של אלבר קאמי, "הנפילה".
בשנותיו הראשונות בהולנד הוא אימץ בציוריו את עיקרון "האמן המיוסר, המצר על סבלו של המין האנושי". נופיה המושלגים הלבנים של צפון הולנד השפיעו עליו וחדרו לעבודתו לאחר שנים. כדי לספק את געגועיו לנוף הים-תיכוני, הוא נהג לבלות ביוון מדי שנה. בשנת 1985 עבר לוייתן קורס אינטנסיבי בהנחיית קבוצות, דבר שגרם לשינוי מהותי בעבודתו, אך הצבעים
העזים בציוריו המשיכו לייצג את צבעיו העזים של הנוף הים-תיכוני.
בשנים 1987–1989 הינחה סדנאות העצמה: "אינטואיציה – אהבה – יצירתיות", ובמקביל לימד באופן פרטי ועזר בהתנדבות בהכנת תיקי עבודות לאמנים צעירים להגשה לבתי-ספר לאמנות. בשנת 1992 החל לעבוד בפריז ובאמסטרדם במקביל, ורק בשנת 1994 חזר לישראל. מוטיב חוזר בעבודתו של לוייתן הוא התמיהה וחקירת שאלת החיים והמוות, ומתוך כך הוא מרבה לצייר דמויות של נשים זקנות, כאשר הוא שם דגש מיוחד על הבעות הפנים, ונוהג בדרך כלל לטשטש ולהעניק תחושה ערפילית לדמויות, כדי לנסות להגיע למקום רוחני עמוק ככל האפשר, להשרות אווירה של נצח, המחבר את האנרגיה האנושית לאנרגיית היקום.
64
דויד לוייתן
