Page 8 - 1973 משא קטלוג
P. 8
בנימה אישית
בשבת, ה-6 באוקטובר 1973, י' בתשרי תשל"ד, יום הכיפורים, הייתי נערה מתבגרת. האזעקה תפסה אותי יושבת על הדשא למרגלות ביתי בצפון תל-אביב, בין בנים ובנות בני גילי, רעבה, ולאו דווקא לאירוע מלחמתי שיעצב את תודעתי האישית, החברתית והלאומית.
כשפנו אלי בתחילת אוקטובר 2022 נציגי "המרכז למלחמת יום הכיפורים" וביקשו שאעזור בהפקה ובהקמת תערוכת אמנות לציון חמישים שנה למלחמה, נראה לי הדבר טבעי ביותר, במיוחד לאור העובדה, שבמהלך חמישים שנה, זהותי כאישה, כישראלית וכאמנית בישראל, עוצבה בצילה של המלחמה ההיא. חמישים שנה ספגתי את סיפורי המלחמה, את תסכולי המחדל, את הכאב והגעגוע לחברים ולבני משפחה. חוויתי את הדיכוטומיה שבין הניצחון בקרב לבין השכול הפרטי
והקולקטיבי, כאילו היו שלי. והם היו שלי.
בשישי, ה-6 באוקטובר 2023, סגרתי שנה שלמה של עבודה אינטנסיבית על התערוכה "1973 – יומן משא", מגיבוש הקונספט של התערוכה, פגישות מעצימות עם לוחמים-אמנים, הקמה והצבה של התערוכה בבית יד לבנים בנתניה, ארגון וניהול שיחי גלריה פרטיים וציבוריים, והרבה חילופי דברים ודעות אודות יחסי הגומלין בין אש המלחמה לבין אש האמנות. שנה בה
חוויתי על בשרי מימזיס של פוסט-טראומה.
למחרת, בשבת, ה-7 באוקטובר 2023, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". מלחמה קשה, מזוויעה, תובענית וכואבת לא פחות מקודמתה. מלחמה, שהשפעותיה על חיי הפרט וחיי המדינה ילוו אותנו בחמישים השנים הבאות, אם לא יותר. הקטלוג התגבש ונכתב בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל". אין ספק, שקשה להתמקד ולנסח בכתב את חוויות העבר, כאשר תודעת
הפוסט-טראומה הפרטית והקולקטיבית מונחת שנית על שערי ההיסטוריה העתידית.
התערוכה "1973 – יומן משא" הוצגה בדיוק על קו התפר שבין תיעוד, שימור והנצחה של מלחמה אחת, לבין התוהו ובוהו של המלחמה הנוכחית. באופן מטאפיזי, היא אינה רק תיעוד של הימים המדממים של מלחמת יום הכיפורים עצמה, אלא מהווה מרחב לשיח/לדיון על יחסי הגומלין שבין 'מדינה במלחמה' לבין שפת האמנות בשדה המקומי. היא מציבה סממנים להקשרים ההכרחיים בין השניים, ומדגישה מהות ישראלית, שאינה נורמטיבית, של 'לוחם-אמן'. אין ספק, שהאקלקטיות של הפעילויות האמנותיות שמוצגות בתערוכה מציעה נקודות מבט לשיח עתידי מתמשך על נוכחות המלחמה, באשר היא,
בשדה האמנות החזותית.
תודה לכל האמנים המשתתפים בתערוכה, שלימדו אותי מהן מסירות, חברות, נאמנות ודבקות במטרה. מעריכה את ההזדמנות והאמון שקבלתי מחברי "המרכז למלחמת יום הכיפורים".
אורלי עזרן
6
