Page 16 - 1943 הילל קוק
P. 16
אפילו אופן הכנת מתנת חג המולד הזאת של יהודים מתים עבור העולם – הברבריות המתלווה אל הטבח – עורר, נכון להיום, תדהמה מינימלית.
אנו חיים בעולם שדברים רבים בו נתפסים כמובנים מאליהם. מובן מאליו שטבח חייב להיות אכזרי ממלחמה. אחרי ריסוק מיליון גולגלות חסרות ישע, הטבח מאבד את קסמו הראשוני. יש להמציא דברים חדשים כדי שימשיך לרגש. מובן מאליו שההליכים המבדרים הרבים שהגרמנים
החדירו לרצח יהודים הם חלק טבעי של טבח.
עם רצח ארבעה מיליון היהודים שנותרו באירופה, האנס ופריץ אמורים לפתור במידה רבה את בעיית היהודים במקומות רבים מאוד. עם זאת, הם יצרו כך בעיה שממדיה גדולים בהרבה. הבעיה היא מה בכוונת האנושות – כפי שמכונים עדיין עמי העולם המתורבתים – לעשות בנוגע
לכך.
נכון להיום, האנושות לא עשתה כמעט דבר. זעמה לא ניכר. לא נשמעה מגרונה זעקה רשמית מתמשכת. היא התחלחלה, ומתייחסת לדברים כאל מובן מאליו.
למעשה, הטבח שערכו הגרמנים בשני מיליון בני אנוש נטולי רובים או מקלות להגן על עצמם התאפשר רק מפני שהאנושות טמנה את ראשה בחול. קצות עצביה משותקים לכאורה, אוזניה התחרשו, עיניה פוזלות קצת ולא ממוקדות. היא רצה לעבר אסונות עד קוצר נשימה, יהיה מה
שיהיה.
זהו המצב היהודי החדש – מצב שאינו תלוי ביהודים, חיים או מתים.
קהות החושים של בני עמנו האמריקנים, מקטן עד גדול, היא הפגנה של חיים נטולי חמלה שאינם שונים ממדיניות הטבח של הגרמנים. אנו שלא פצינו פה לנוכח גירוש התבונה והרגישויות האנושיות, הננו חברים של כבוד בעדר הגרמני.
העיתונאים שלנו ממלאים את טוריהם דבר יום ביומו בגינויים ובחשיפות ללא חת של הבלי הפוליטיקאים. הם מזהים אסון אנושי בתוכנית זאת ובפרויקט זה. הם מודאגים מעתיד התנועה האווירית, ותוקפים בגבורה את סוגיות המיסוי. אבל על גירוש הערכים האנושיים הבסיסיים,
על הצלילה הזאת לברבריות, על הנסיגה העצומה לטבח, אין להם כמעט מה לומר.
מסיבה זאת נערוך טקס זיכרון במדיסון סקוור גרדן לזכר יהודי אירופה המתים. הטקס יתקיים בערב ה-9 במרס. אנו מאמינים שהמושל דיואי קבע יום זה כיום של תפילה, לא תפילה יהודית, אלא תפילה אמריקנית, לזכר עמי אירופה שנטבחו.
טקס הזיכרון שלנו הוא ניסיון להתמודד עם מצב היהודים כמות שהוא בנפשה המעורפלת והמבולבלת של עירנו. איננו מתכוונים לשאת נאומים. במקומם נאמר קדיש לזכר שני מיליון מתים. בכוונתנו להביא את הקהל שימלא את מדיסון סקוור גרדן אל קבר היהדות הגדול,
ולהניח לו לעמוד בפתחו שעתיים ולהתבונן בתוכנו המזעזע.
אין בכוונתנו לגנות את היטלר, אם יש בכלל היטלר. לדעתנו היטלר הוא שלג דאשתקד – סוג של מגפה – שזמנה חלף. הוא הפיץ את נגיפיו לכל עבר על פני ימים ויבשות.
14
