Page 14 - 1943 הילל קוק

הסתיימה ב"הכרזת בילטמור," שבה התנועה הציונית הודיעה על רצונה שארץ ישראל תהפוך לקהילייה – איזו מין קהילייה זאת תהיה, אין לי מושג. כלומר, כינוס ועידת בילטמור, לצד האסון באירופה, לא הביאו את הציונים להתרכז בפתרון המשבר הנוכחי, אלא בפתרון שיתממש בעתיד לא נודע. ראוי לציין שהעובדה הבולטת מועידת בילטמור היא שחשיבת ההנהגה הציונית באותה תקופה התמקדה לחלוטין באידיאולוגיה ולא במעשים, וכתוצאה מכך משתתפי הוועידה עבדו על פי קווים מנחים אידיאולוגיים שלא עלו בקנה אחד עם המציאות. הסטה זאת של המציאות אל העתיד תחת שמירתה בהווה עתידה להפוך לבעיה המרכזית של הציונות האמריקנית במהלך מלחת העולם השנייה. אין לשכוח שההכוונה וההוראות הגיעו מציוני ארץ ישראל, שלא ייחדו תשומת לב רבה לאסון יהודי אירופה. כאשר בשלהי 1942, ידיעות על ההשמדה נפוצו בעיתונות האמריקנית, הילל התעורר שוב לפעולה. מדוכדך אבל לא מובס בעקבות כישלון הרעיון להקים צבא יהודי, הוא וחברי האצ"ל שאיתו החלו להתמודד עם אתגר חדש: כיצד לשכנע את ממשלת ארה"ב להגיב ולמצוא דרך להציל את מה שנותר מיהדות אירופה. הוא היה משוכנע בקיום דרך לעשות משהו להביא למעורבות ממשלתית אמריקנית בהצלת יהודי אירופה. כי אם ארה"ב לא
תיחלץ לעזרה, מי כן?
פעולותיו של הילל קוק משלהי 1942 עד שלהי 1943 מהוות את אחד האירועים החשובים ביותר בהיסטוריה היהודית העולמית, כמו כן גם בהיסטוריה האמריקנית, ובכוונתי לחשוף ולתעד את שנת 1943. שנת 1943 היתה קריטית וחשובה גם בהיסטוריה האנושית, כי החלטות חשובות רבות התקבלו במהלכה, לרבות ההחלטה לפלוש לאירופה כדי להביס את הנאצים וההחלטה לזרז את פרויקט הפצצה האטומית. ההתארגנות להבסת היטלר הכניסה את ארה"ב לתהליך שבסופו של דבר, ואולי בלי כוונה, הפכה אותה לאימפריה שעתידה לשנות את הסדר העולמי, לטוב ולרע. בכוונתי לנסות להמחיש כמה מהדברים שהילל הגשים במגוון דרכים. מה הוא חשב כשקרא לראשונה בעיתונות האמריקנית על טבח יותר משלושה מיליון יהודי אירופה? האם הופתע למשמע החדשות? האמת היא שלמרות עבודתו החל משנת 1940 בסוגיות קשורות ליהודים, בפרט משלהי 1941 עד ראשית 1943 בניסיון לשכנע את ממשל הנשיא רוזבלט בצורך
להקים צבא יהודי, הוא לא היה ער לחלוטין לסדר הגודל של האסון באירופה.
ההודעה הרשמית על ההשמדה ההמונית של היהודים שפורסמה בנובמבר, 1942, גרמה להילל מועקה פסיכולוגית קשה. את ההחלטה על הפעולה שיש לנקוט הוא קיבל בלא היסוס: מרגע זה והילך, הוא, לצד קבוצת חברי האצ"ל, שנודעה כבר היטב בארה"ב כקבוצת ברגסון, ימקדו את כל המאמצים בהצלת יהודים. המסקנה העיונית, כמו גם הפתרון המעשי, היו ברורים מאוד: מנקודה זאת, משימת קבוצת ברגסון תהיה לנסות לשכנע את בעלות הברית בצורך שלהן להציל יהודים. במונחים מעשיים היה עליו לחדש את הקשר ולהפעיל את האנשים שאיתם הוא פיתח יחסים בין 1942 ל-1943. הוא פנה לידידו ותומכו, בן הכט, הסופר והמחזאי המוכשר, אמן המילה הכתובה. הכט היה יהודי אמריקני מורכב שגילה את יהדותו בשלבים מאוחרים של הקריירה שלו. בראשית הקריירה שלו, בהיותו כתב עיתון בשיקגו, הוא כמעט לא התעניין או עסק בנושאים יהודיים. בהמשך הוא כתב ספר שבו תיאר את הדמות הראשית, יהודי, כאדם בזוי. הוא זכה בפרס אוסקר עבור התסריט שכתב לסרט "כותרת ראשית," ושכתב את גרסת
12