Page 12 - 1943 הילל קוק

ביקור במשרד של חבר קונגרס או סנטור בגבעת בקפיטול הוא עניין פשוט לאזרח אמריקני, אבל הוא לא היה אמריקני, אלא זר שנלכד במלחמה זמן קצר לפני שארה"ב היתה מעורבת בה. במילים אחרות, הילל גילה אומץ ואפילו חוצפה רבה במעשיו. מגעיו הראשונים בקונגרס גילו לו, להפתעתו, שהוא מתקבל בברכה ובסובלנות, לפחות בראשית מגעיו. בקשת תמיכה מהקונגרס היא מסורת אמריקנית ותיקה, הקמת לובי לא נחשבה חריגה. שתדלנות בקונגרס, ניסיון לשכנע חבר קונגרס או סנטור לתמוך בסוגיה מסוימת, מצליחה לפעמים, וכנראה שעל פי רוב לא, תלוי בסוגיה, אלא כנראה יותר באיכות ובכישרון השתדלן. התברר שהילל היה שתדלן מצוין, אבל מי הנחה אותו איננו יודעים. מה שהחל כתהליך אטי וזוחל לשכנע מחוקקים ופקידי ממשל לטפל באסון יהדות אירופה, הפך להיבט מתוחכם מאוד של נוהגו של הילל ושל סגנונו. חשוב לציין כאן את מערכת היחסים הארוכה והיציבה שלו עם חבר הקונגרס ממוצא אירי, אנדרו סאמרס, מברוקלין. בניסיון להבין את המשותף לחבר קונגרס קתולי מברוקלין וליהודי מארץ ישראל, אפשר רק לדמיין את המציאות שבה שני אנשים אלה מוצאים שפה משותפת והבנה בעבודתם. אוכל אולי להסביר את התהליך שהתפתח בעוד הילל, יהודי מארץ ישראל וחבר אצ"ל, עושה את דרכו באירופה וממנה לארה"ב. ברור שמצבם המחמיר של יהודי אירופה
לא נתן מנוח למחשבתו, הוא הפך לבלתי נסבל.
בשנים 1942 – 1943, הילל ניסה, בעזרת הציבור האמריקני, לאו דווקא יהודים, חברי קונגרס וסנטורים, לפרסם בעיתונות האמריקנית ולחשוף באמצעים אחרים את הטרגדיה של יהדות אירופה. לדוגמה, ב-7 בדצמבר 1942, קבוצת ברגסון פרסמה מודעת שני עמודים בניו יורק טיימס: "הצהרה על הזכויות המוסריות של יהודי פלשתינה וחסרי הנתינות," ובה דרישה להקים צבא יהודי שיילחם לצד בעלות הברית נגד היטלר. ניסיונות אלה של הילל ועמיתיו, חברי אצ"ל, לשכנע את מחלקת המדינה או את משרד ההגנה בצורך המידי להקים צבא יהודי שיילחם באירופה, פשוט כשלו. הילל הפיק כנראה לקחים חשובים מכישלונותיו בשכנוע הממסד האמריקני בצורך לנקוט פעולה לטובת יהודי אירופה. אחד מהם היה חשוב מאין כמותו, בניסיונות לארגן שותפים, אמריקנים יהודים ולא יהודים, לניסוח רעיונות להצלת יהודי
אירופה, היה עליו להיות זהיר מאוד ולהקשיב היטב למה שנאמר לו.
יש לזכור שחינוכו של הילל במסגרת יהודית רבנית, ואידיאולוגיה ציונית, שהוא היה תוצר שלהם, לא התאימו לארה"ב, שבה הוא נדרש עכשיו ליישם את חשיבתו הביקורתית. סוגיות של חיים יהודיים וציונות היו מורכבות בהרבה בארה"ב, והיה עליו לשקול אותן ולהבין את הניואנסים. לדוגמה, באחת הפגישות לקראת הקמת צבא יהודי, אחד המשתתפים, יהודי, שאל שאלה שהיתה עתידה להישאל פעמים רבות: "מה אמורים יהודי ארה"ב לעשות – להצטרף לצבא היהודי או להתגייס לצבא האמריקני?" שאלה ישירה ופשוטה זאת שיקפה את נאמנות השואל לארצו, ארה"ב, והילל הבין שזאת דאגה אמיתית שיהיה עליו להתייחס אליה בכובד ראש. בהתייחסות לניסיון זה להקים צבא יהודי, הילל נהג לומר שהקרון נרתם לפני הסוסים. האידיאולוגיה הציונית דיברה תמיד על האמונה היהודית, ואמרה תמיד שלא חשוב מהיכן הגעת, מאלסקה, מארגנטינה או מפולין, כל עוד היית יהודי או יהודייה. הילל הבין שארה"ב היתה שונה מעט. שלא כבמדינות אחרות, החוקה האמריקנית והפילוסופיה הפוליטית האמריקנית,
10