Page 13 - 1943 הילל קוק

לא מנעו מאיש חירות כלכלית או פוליטית. כך היתה ארצות הברית וכך היא נותרה. בנקודה זאת הילל הבין שיהודי אמריקה לא היו בדיוק יהודי אירופה. רגישותו של הילל להבדל פוליטי זה חוללה מאוחר יותר תיאוריה מדינית אחרת שהוא פיתח כפתרון לטרגדיה היהודית. כתולדת הניסיון הכושל להקים צבא יהודי, מתוך דיבור ומחשבה על נאמנות וזהות מדינית, הוא הסכים
לשנות שם הצבא היהודי לצבא יהודי של יהודים חסרי נתינות ויהודי פלשתינה.
אפיזודה זאת תרמה לרגישותו של הילל ולרצינותו בשנים 1943, 1944. העבודה הפוליטית הקשה שעשתה קבוצת ברגסון מראשית 1941 לסוף 1942 לא נשאה את הפירות המקווים. מה שחשוב כאן הוא ההשפעה הפסיכולוגית והפוליטית שהילל חווה בתהליך. הפגישות עם סופרים, חברי קונגרס ופקידי ממשל הנשיא רוזבלט, יהודים עשירים ועניים, חוללה בו שינוי אישי דרמתי. הילל חדל להיות גבר צעיר צנוע, חבר אצ"ל שהגיע מארץ ישראל לארה"ב. כאן, בוושינגטון, הוא הפך להיות איש העולם הגדול, הנאיביות הארץ-ישראלית הלכה והשתנתה למורכבות של וושינגטון. כדי להתקדם ולהמשיך בסוגיות של הצלת יהודים, היה צורך להשתמש בטקטיקות מורכבות, ברעיונות מתוחכמים, בתמרון ובניסיון מדיני שהילל למד ורכש במהירות רבה. לכן, בהמשך סיפורו, נראה אותו מתנהל כמכונה פוליטית משומנת. לקורא יתברר ששנת
1943 עתידה להיות החשובה בחייו.
אבל לפני שאברר את פעולותיו של הילל בשנת 1943, ברצוני להתעכב על סוגיה חשובה אחרת: מה קרה בחוגים הציוניים של ארה"ב בשנים 1941 – 1942. שנתיים אלה ושנת 1943 היו המעניינות והמרעישות ביותר בחיי הקהילות היהודיות שבארץ ישראל ובארה"ב. ארה"ב טרם השתתפה במלחמה; לאמריקנים רבים לא היה רצון לעזור לתושבי אירופה. בקרב יהודי ארה"ב, הציונים היו מיעוט קטן. אבל התעוררות חלה בקרב היהודים, והתעוררות זאת עתידה להימשך לנוכח הידיעות העגומות שהגיעו מאירופה. יש להכיר בכך שבמובנים רבים יהודי ארה"ב היו דרוכים, וערנותם לאתגר הלכה וגברה, לצורך לעשות משהו לעזרת בני דתם באירופה. החדשות הנוראות על אודות חורבן יהדות אירופה פורסמו בעיתונות היהודית והכללית. מה נחוץ לעשות היתה סוגיה שונה לגמרי. התנועה הציונית האמריקנית, שהחלה עכשיו לתפוס תנופה, היא לא הביאה יהודים לארץ ישראל. אלא, תנופה זאת באה לידי ביטוי שונה, היינו, המודעות הציבורית לאסון יהודי אירופה הביאה להגברת התרומות לארגונים ציוניים, שאנשים חשבו והאמינו שהם
עשויים לנקוט פעולה לפתרון כלשהו.
ארה"ב היא מדינה גדולה, שמהגרים רבים הגיעו אליה מכל רחבי העולם להגשים את החלום האמריקני, שאותו אני מעדיף לכנות המציאות האמריקנית. המציאות האמריקנית פירושה לחלום ולעבוד למען חיים טובים יותר. בה בעת, אירועים אחרים התחוללו, ובדצמבר 1941 ארה"ב הותקפה על ידי יפן, וכתוצאה מכך גרמניה הכריזה עליה מלחמה. המצב המדיני והצבאי של ארה"ב השתנה מן הקצה אל הקצה. ההנהגה היהודית הציונית התגבשה בשנים 1941 – 1942 וצברה תנופה. עלי להזכיר שוב לקוראים שיהודי ארה"ב היו שונים מיהודי אירופה – הציונות האמריקנית לא נועדה לחולל הגירה המונית של יהודי ארה"ב לארץ ישראל. לכן אפשר לכנות אותה תנועה של אידיאולוגיה דמגוגית. בחודש מאי 1942 התכנסה ועידה ציונית במלון בילטמור במנהטן. אחד המשתתפים היה דוד בן גוריון שהגיע לשם כך מארץ ישראל. ועידה זאת
11