Page 7 - 1943 הילל קוק

ספר זה הוא עדות לחיי הילל קוק, שנפטר בשנת 2001. אני חוקר בו את תגובת ארצות הברית לשואה בשנת 1943. בניסיוני לבחון ולהסביר סוגיה זאת, נתקלתי בשאלות היסטוריות רבות, שבמועד זה או אחר יהיה צורך להשיב עליהן, לרבות התפקיד שמילא העולם במהלך אירוע איום זה שאין שווה לו בהיסטוריה היהודית או העולמית. כמובן, פשוט יהיה לומר שלא ניתן היה לעשות דבר להצלת יהודי אירופה משעה שהגרמנים החליטו להשמידם, או שנאלצנו לחכות לסוף המלחמה. אבל רעיונות אלה מתרסקים לנוכח המעשים והעובדות המוצגים בסיפור זה. אפשר היה לעשות דברים רבים להצלת חיים, לו מיקדה ההנהגה היהודית את תשומת לבה ואת מאמציה במציאות דרכים לטפל ולשכך את הטבח הנוראי. יהודי אמריקה לא היו חסרי אונים. התיאוריה המקובלת שביטא ההיסטוריון הישראלי, יהודה באואר, לא זו בלבד שהיא בלתי מדויקת, אלא שהיא גם מטעה.1 שלושים ושש שנים אחריו, תלמידו של באואר ובן בריתו האידיאולוגי משמאל, אריאל הורביץ, הלך בעקבות מורו והוציא לאור בעברית את ספרו: "יהודים ללא כוח – יהדות ארצות הברית בזמן השואה,"2 וכך חזר על אותם טיעונים טיפשיים ושטחיים שבאואר הציג לראשונה. האמת היא שהנהגות יהודי ארה"ב, וארץ ישראל המנדטורית, לא היו ממוקדות חד-משמעית בתגובה נחרצת לשואה. הילל קוק, בניגוד להם, הגיב באופן המחויב, האחראי והקולני ביותר שהיה מסוגל לו. סיפורו מוצג כאן להערכת הקורא
וכדי לעורר את מחשבתו.
לפני שנים רבות, כאשר התחלתי לחשוב על השואה, לא היו לי שום רמז או הנחה מוקדמת לאן תוביל אותי חשיבה זאת. שני הורי היו ניצולי שואה, אבל הם מעולם לא חלקו רעיונות או מחשבות על נושא זה איתי או עם אחי. עם ניצולים אחרים הם דיברו יידיש או רוסית, ואני לא הבנתי את השפות האלה. אבל משיחות עם אנשים אחרים בצעירותי, הבנתי שהשואה לא רק היתה האירוע הנורא ביותר באלפיים שנות ההיסטוריה היהודית, אלא שהיא חוללה מגוון פרשנויות שהובילו את רוב האנשים החושבים עליה לתהום. מעולם לא ביקרתי במוסד יד ושם בירושלים. לדעתי, מוסד זה הוקם על ידי ישראלים לא למטרת זיכרון, אלא כדי להדגיש כמה נקודות פוליטיות מטבען, ואבסורדיות מבחינה מחקרית. עד לפני שנים אחרות, הילל קוק לא נזכר כלל ברשימת האנשים שפעלו להצלת יהודי אירופה. לכן פרסמתי פעם מאמר קצר שכותרתו "לא יד, ולא שם," כדי למחות על התעלמות זאת. מוזיאון השואה האמריקני מספר סיפור זהה. מעולם לא ביקרתי בו, ואני מפקפק שאעשה זאת אי-פעם. שני המוסדות מציעים קורסים "מתקדמים" על השואה – כמה מתקדמים איני יכול אפילו לדמיין. איך יכול מישהו
1 The Jewish Emergence from Powerlessness, The University of Toronto Press (1979).
הספר תורגם לעברית ויצא לאור כפרק “יציאתו של העם היהודי ממצב אין-אונים מדיני.” בתוך: יהודה באואר – השואה – היבטים היסטוריים, ספריית הפועלים, 1982. 2 ספרי מורשת – בית העדות ע”ש אנילביץ’, 2015.
מבוא
5