Page 9 - 1943 הילל קוק

לא היינו מוותרים עליו (הוועד להקמת צבא יהודי) אלמלא ההתפתחויות ההרות אסון באירופה. לא היינו מוכנים לקבל לא כתשובה. זה לא התאים לנו. לו היינו מקשיבים לדברי "המעצמות," לא היינו מתחילים כלום. כל מה שעשינו, התחלנו בידיעה ברורה שזה היה אתגר, שההתנגדות עומדת להיות מכריעה. אבל זה היה חייב להיעשות כי לא היה דרך אחרת להגשים שחרור לאומי. חוץ מזה, איש לא ידע מה עשויה לחולל הדינמיקה של הפעילות. כמה דברים עודדו אותנו.
עבדנו מייאוש לייאוש.3
סיפורי חיים של פרטים נכתבים ממגוון סיבות. המחברים אוהבים או שונאים את מושאי כתיבתם, כל אחד על פי טעמו. ככותב, האתגר הוא עצום, כי הרבה כל כך אינו ידוע על הפרט. כתיבת ביוגרפיה היא מאבק. לא באמת משנה אם הפרט הותיר אחריו הררי מסמכים, ערימות מזכרים בכתב, או מסמכי שלטון רשמיים, שמתעדים את פעליו או פעליה, שנכתבו על ידיו או בידי אחרים. מטרתי כאן היא לכתוב ביוגרפיה קצרה של חיי הילל קוק, שתתמקד בעיקר
בפעולותיו בשנת 1943, ומעט על חייו אחר כך. כדי להסביר את פעולותיו של הילל קוק בשנת 1943, נחוץ להתבונן בכמה אירועים מוקדמים יותר בחייו. קוק נולד בשנת 1915 במערב רוסיה, לטביה של ימינו, למשפחת רבנים, יש טוענים שמונה עשר דורות רבנים, עובדה שקשה לאמת. בהיותו ילד צעיר, המשפחה עזבה את האזור בעקבות פוגרום שבמהלכו אחד מאחיו נהרג כמעט. נדודי המשפחה הסתיימו בפלשתינה-א"י, מושבה נתונה לשלטון מנדט בריטי מאז שנות העשרים, שהפכה לישראל. הילל גדל בירושלים כילד למשפחת רבנים מפורסמת, דודו היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי של ארץ ישראל המנדטורית, והוגה דעות דתי ציוני חשוב. לכן אפשר להניח שהוא קיבל חינוך יהודי מסורתי, לרבות לימודים בישיבה וכולי. ואז, לפתע, ובמפתיע, גבר צעיר זה החל לעבור תהפוכה, קיצונית מאוד: הוא נטש את הישיבה, נרשם ללימודי פילוסופיה באוניברסיטה העברית והקצין. הוא הצטרף לארגון הצבאי הלאומי, שנוסד וצמח באטיות בירושלים בשנים 1931 – 1937. מי השפיע עליו להצטרף, איך הוא שוכנע שזה מה שעליו לעשות? היבט זה של חייו לוט בערפל. לי נראה ברור שכגבר צעיר, רגיש ונבון, הוא היה מודע וער לאירועים שקרו ליהודים בארץ ישראל, אירועים שניתנים לתיאור כסופה במדבר. ברור שדוד רזיאל, חבר ילדות של הילל שהיה מאוחר יותר למפקד האצ"ל, השפיע עליו. באוניברסיטה העברית הילל היה מעורב בהגנת יהודים בימי המרד הערבי, מאורעות 1936 – 1939. בכל מקרה, רעיון הגנת היהודים תרם להיותו, באמצע שנות השלושים, חבר מן השורה באצ"ל. למה התכוונו חברי הארגון בביטוי "לאומי?" באותן שנים, אני טוען, הארגון ניסח את רעיון הלאום העברי, כפי שהאיטלקים דוברי איטלקית, והאנגלים אנגלית – הם היו דוברי עברית, לכן מדובר בלאום עברי. אפשר לומר שמייסדי האצ"ל, חשבו על לאום עברי, של עברים דוברי עברית. לי זה נשמע הגיוני לגמרי. גם איני סבור שהם ישבו לנתח בבירור את סך ההשלכות של שם הארגון שלהם, או שהם הבינו באמת מה פשר הלאום שעבורו הם היו עתידים להילחם. ייתכן לעומת זאת שחברי האצ"ל כן חשבו על משמעות לאומיותם. בשנת 1937 פורסם בארץ ישראל ספרון שכותרתו, "מדינה עברית, פתרון שאלת היהודים," מאת זאב ז'בוטינסקי. הנהגת
3 מרשה פינשטיין: ראיון עם שמואל מרלין, סגנו של הילל קוק, שהסביר את החלטת קבוצת ברגסון להניח הכול הצדה כדי להתמקד בהצלת שרידי יהדות אירופה. צוטט בתזת מסטר של פינשטיין: “מערכת האצ”ל בארה”ב להקמת צבא יהודי.”
7