Page 120 - על סיפורים ואנשים 4.8.23
P. 120
65 ומהר מאוד התרגלנו
הימים ימי קורונה, אך כדרכי אתרכז בספרייה שכמו כל חלל סגור הקפידה על הוראות התו הסגול... בנוסף, נדרשנו להרחיק את הספרים המוחזרים לבידוד של 72 שעות. הקוראים הניחו את הספרים שהחזירו על שולחנות שיועדו לכך בכניסה לספרייה, ומשם הם הועברו לחדר צדדי ושלוש יממות שהו בו ללא מגע יד אדם. מסורבל, מכביד, אבל התרגלנו. ואז הגיעו ההקלות. הודעה מרעישה, הבידוד יקוצר ל-24 שעות. כנראה שהמלומדים הבינו שהוירוס לא שורד על כריכות ספרים ועטיפות ניילון יותר מיממה. ומהר מאוד התרגלנו. ואז הגיעה הוראה לשוב ולהרחיק את הספרים ה'נגועים' ל-72 שעות. קיבלנו בהכנעה את רוע הגזירה והתרגלנו. ולפתע, הפלא ופלא הגיעה הוראה לקצר את משך הבידוד ל-24 שעות. כל זה נכון לרגע זה בו נכתב הבלוג. אני לא חושבת שאנחנו משהו מיוחד. אנחנו רק מיקרוקוסמוס המלמד על הקוסמוס. כל יום מונחתות הוראות חדשות והן סותרות את קודמותיהן. לעיתים הסתירה קיימת כבר בגוף הדברים, ולא נותר אלא לקנח בדבריה של השרה מירי רגב כפי שנאמרו בראיון לקלמן ליברמן:..."הייתה היערכות יתר, סגרנו הכול ופתחנו לאט לאט אבל מהר מדי".
120
