Page 123 - על סיפורים ואנשים 4.8.23
P. 123
67 מכתוב
יהודית, אישה יקרה בעשור השמיני לחייה, מתנדבת בספרייה מספר שנים. מדי יום ראשון היא מתייצבת באותה שעה בדיוק, ובמשך שלוש שעות רצופות מבלי להרים את העיניים עושה עבודתה נאמנה, מדביקה מדבקות,
מחתימה ספרים ועוטפת אותם. למרבה הצער, הייתה יהודית מעורבת בתאונה שבה נגרם לרכבה 'total loss'. למזלה, יצאה בשלום אבל עם טראומה לא קטנה שגרמה לה לרדת מההגה. התחבורה הציבורית לספרייה איננה נוחה, כרוכה בשני אוטובוסים ובהמתנות ממושכות, ודרך שברכב פרטי אורכת כ-10 דקות הפכה לשעה ומעלה, או ל-60 שקלים במונית, דבר שלא יעלה על הדעת באופן קבוע. ביררתי וחיפשתי מתנדב שיוכל להסיעה הלוך ושוב, אבל במשך תקופה ארוכה העליתי חרס בידי. יום אחד פניתי אל זיוה, מתנדבת יקרה נוספת, ושיתפתי אותה בנושא. "מה הבעיה", אמרה, "את רוצה שאני אביא אותה?" ההיענות המהירה של זיוה יצרה רצף מרגש של אירועים. נתתי לה את מספר הטלפון של יהודית שאותה היא לא מכירה באופן אישי, והצעתי שתיצור אתה קשר ותתאם, אולי תגענה באותו יום... יומיים אחר כך פגשתי את זיוה בכניסה לאולם הרצאות עליהן אני מנויה וכמוני גם זיוה ויהודית ועוד כ-400 איש. זיוה שמחה לבשר לי שדיברה עם יהודית בטלפון ומסתבר באופן מפתיע שהן שכנות, בית ליד בית, ומיד קבעו להגיע יחד בשבוע הבא. עוד זו מדברת, ויהודית נכנסת, ומיד הצגתי אותן זו בפני זו והשמחה הייתה גדולה. מה שנקרא ׳meant to be׳.
123
