Page 53 - על סיפורים ואנשים 4.8.23
P. 53
25 נעלמים
פתאום נעלמים לי אנשים. לפעמים עסוקים כל כך שהספרים הם הראשונים שנזנחים. המנוי תקף גם אם לא עושים בו שימוש, וכיוון שלתושבי המקום ההשאלה בחינם, קורה לא אחת שיש הפסקות ארוכות, וכשחוזרים על פי רוב מתנצלים, עומס בעבודה, בעיות אישיות וכו'. יש אנשים שעוברים דירה. בדרך כלל הוותיקים והמתמידים באים להיפרד. מספרים לאן עוברים ומודים על השירות ואפילו מצטערים קצת. יש אנשים שמחליפים טלפונים. הניידות בין החברות המציעות עסקאות כמעט חינמיות חדשות לבקרים, גורמות לאנשים לשנות ולהחליף את מכשירי הקשר, רק חבל שאינם מוודאים שגם הספרייה מודעת לשינוי. אנחנו מתקשרים לקוראים שהזמינו ספר וזוכים למענה אילם. מנסים עוד פעם או פעמיים להתקשר ומוותרים. אנחנו מתעדכנים רק כאשר מגיע הקורא משתומם ותמה כיצד יתכן שהזמין ספר לפני שלושה חודשים ועוד לא שמע מאיתנו. מצב דומה קורה עם ספרים שנעלמים מן המערכת לתקופות ממושכות וכשאנחנו מתחקים על עקבותיהם מסתבר שנעלמו עם הקוראים ואין לנו קצה חוט לאתר אותם. יש אנשים שנעלמים באופן זמני, לדוגמא מקרה שקרה לפני זמן מה, כאשר לספרייה הגיע גבר מלווה בקבוצת ילדים חלקם כנראה ילדיו הביולוגיים. לאחר שסיים את עיסוקיו במקום, יצא מן הספרייה עם מספר שונה של ילדים מזה שאיתו נכנס, שכן התברר לנו ששכח כאן את בתו בת ה-3. הילדה הבוכייה ביקשה את אבא ואנחנו היינו חסרי אונים כי לא הצלחנו לחלץ ממנה מיהו אבא ומה שמו. רק לאחר בירורים ממושכים הרבה פיתויים ומאמצי הרגעה, הגענו אל האב שנחפז להגיע נבוך ומבוייש, חטף את בתו, לא לפני שקיבל מאיתנו מקלחת רצינית, ונעלם. אבל יש אנשים שפשוט מתים. יום בהיר אחד הם נעלמים לחלוטין. כך קרה גם עם נורית. דרורה חברתה של נורית, גם היא קוראת שלנו, הופיעה יום אחד "את זוכרת את נורית וייס?"
53
