Page 12 - סיפור סוללה א

היסטוריית הסוללה
מתוך ״תמיד תותחן״ לאחר תום שלב אימוני ההקמה, התמקם הגדוד במחנה אוהלים שהוקם ממזרח לרפידים בפתחת שטח האימונים שהיה ידוע בשם הקוד ״ציר בלוקדה״. במשך החודשים, החל הגדוד בהקמת תשתית לגדוד כבד נוסף. במסגרת הגדוד הוקמו שתי סוללות נוספות, אשר אמורות היו להשתייך בחירום לגדוד המילואים 329 שהוקם במקביל. כך שבאותו שלב כלל הגדוד חמש סוללות ובהן 20 קנים. במקביל נערכו אימונים לכוח אדם נוסף (רובם נחלאים) שיועד לגדודי המילואים.
הקמת גדוד 329
בסיסו של הגדוד נותר בפתחת ״ציר בלוקדה״ בסיני. בתחילה התגוררו הלוחמים באוהלי סיירים. בהמשך הוקמו אוהלי מגורים נוחים יותר על רצפות בטון, מוארים על-ידי חשמל מגנרטור. אט-אט הוקמו מספר מבנים למשרדים ומגורי אנשי קבע וכן אולתרו מבני מחסנים מפח שנבנו על-ידי החיילים הסדירים. תנאי המחיה לא היו קלים. בקיץ שרר באיזור חום אימים וציקלוני חול סובבו בתוך המחנה וכיסוהו אבק. בחורף שררה צינה והטמפרטורות ירדו, ולעיתים אף מתחת לאפס. לא אחת, קפאו שלוליות המים מתחת לברזיות הרחצה. לנוחות החיילים הוקמו שירותי שדה – מעין בוטקה עשויה פח ועץ וחור ברצפתה, שנודעו בכינוי ״בול-קליעה״ והוקמו מעל בור בשדה. המקלחות אף הן היו מקלחות שדה, אשר מתקני החימום
שלהן לא פעלו בדרך כלל. הגדוד נהג לערוך אימונים ארוכים – אימון אחד בקיץ והשני בחורף. לכל אימון גדוד קדם אימון סוללה, רובו בשטח. בנוסף, נאלצנו להשתתף מדי שנה באימון א״א 209 וכן באימוני ההקמה של סד״כ המילואים של הגדודים הכבדים, שלושה במספר, שאומנו על-ידי סגל הגדוד על כלי הגדוד. יצא כי כל סגל הגדוד עסק באימונים משך מרבית זמנו. לצורך האימונים הוחלפו לעיתים קני ה-175 מ״מ בקנים של 203 מ״מ, והתומ״תים הפכו מ-M-107 ל-M-110. למעשה, לכל אחד מכלי הגדוד היו שני סוגי קנים שניתן היה להחליפם בצורה מהירה על-ידי מחלקת החימוש הגדודית. קני ה-203 מ״מ ירו, בדיוק רב, חימוש במשקל 90 ק״ג לטווח 16.9 ק״מ. קני ה-175 מ״מ כונו ״רומח״, ואילו קני ה-203 מ״מ כונו ״קרדום״. אירע, במספר אימונים, כי קני 175 מ״מ התפוצצו במהלך ירי. למרבה המזל לא נגרמו פגיעות בנפש, פרט לפצוע קל אחד. תחקירים שנערכו העלו כי התומ״ת שהיה מורכב על תובת אלומיניום קלה בעלת יחידת כוח חזקה, היה כלי זריז ומהיר. עקב קנהו הארוך (כ-11 מטרים), הוא נטה להתנודד קדימה ואחורה במהלך נסיעה מהירה. אגב כך, פגע קצה הקנה הארוך בקרקע ועפר מילא אותו. המסקנה הייתה כי יש לחסום את לוע הקנה בפקק גומי, ולהעביר חוטר בקנה לאחר כל נסיעה בטרם יהא הכלי כשיר לירי. החיים בגדוד 55 היו עמוסי פעילות. השגרה הייתה שגרת אימונים ופעילות מבצעית בלתי פוסקת. חיילי המפקדה שנותרו בסיני היו עמוסי פעילות. בין בהחזרת הכלים שהשתתפו באימונים השונים לכשירות, טיפול אין סופי בציוד והחזקתו במצב כשירות מעולה. החיילים גוייסו מעת לעת, כמעט על בסיס של קבע, ליחידות ״מובחרות״ שעסקו בתחזוקת מתקני הגדוד, כגון סיירת זבל, סיירת דלק וסיירת תחמושת, ועוד מלאכות שונות ומשונות ששגרת החיים בגדוד העמוס חייבה. בין לבין נוסף לגדוד ציוד חדש, כגון נגמ״שי פיקוד ״מוגף״ ודיגומם במסגרת הנסיון שנצבר בגדוד. היה זה גדוד 55 שקלט את המוגף הראשון במערך החת״ם. מחשבי הירי הראשונים מסוג משפר 1 ומשפר 2 הותקנו לראשונה ותורגלו במוגפי הגדוד. צוותים של הגדוד השתתפו בניסויים שונים שנערכו במסגרת פיתוח אמצעי חימוש, וכן תורות ואמצעים אחרים, כגון פיתוח מנחתי טווח לציוד הקשר הסוללתי, ניסויי ירי ישיר על בונקרים, ניסויי תחמושת לטווח גדול יותר, ועוד. סוללה אחת של הגדוד הייתה פרוסה, דרך קבע, בציר שנודע לימים כציר ״עכביש״ בגזרה המרכזית בסיני. הסוללה החליפה עמדות מעת לעת לאורך הציר, כאשר לאחרונה, ערב מלחמת יום כיפור, היא החזיקה בתעוז ״כישוף״. מעת לעת היו נעשות פריסות קצרות של סוללות אחרות לאורך התעלה, בתאם לצרכי הבט״ש.
תותח רומח 175, גדוד מילואים 329
12